שלושת הבנים שבתוכנו

אחד המאפיינים היסודיים של ההגות החסידית הוא האופן שבו היא קוראת את התורה כמתחוללת בתוך עולם הנפש פנימה. דוגמה יפה למאפיין הזה, בעיניי, היא התורה של רבי צדוק הכהן מלובלין.

בתחילת פרשת 'נח' התורה מספרת לנו שנח הביא לעולם שלושה בנים. רבי צדוק מביא זוהר חדש המצביע על כך ששלושת הבנים של נח הם שלוש הנהגות אישיותיות שנמצאות לא רק בנח, אלא בכל אחד מבני האנושות, צאצאי נח.

ואלו דבריו: "ויולד נח שלושה בנים – תאני רבי כרוספדאי אלו שלוש הנהגות אשר באדם. הנהגת הנשמה להיות לו עזר בעבודת בוראו, והיא הנקראת שם. והנהגת התאוה והיצר הרע המנהיג ומחמם את הגוף, והיא הנקראת חם. והנהגת היצר טוב וכו' וליפות מעשיו בתורה וביראת ה', והיא הנקראת יפת וכו' עיין שם. והוא גם כן נגד שלושה דברים, דכתיב איש צדיק תמים שהם קדושות משה יעקב ויוסף כמו שאמרנו. והיינו שעל ידי שהתהלך את א-להים למעלה על כל המעלות זכה לשלוש בחינות אלו. הנהגת הנשמה. ולכבוש את היצר הרע ולכובשו שעל זה נאמר (דברים ד, כט) בכל לבבך בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע, כמו שאמרו בריש פרק הרואה (ברכות נ"ד א). ולהנהגת היצר טוב. וחשבם כסדר הבריאה שהנשמה ניתנה באדם משעת פקידה והיצר הרע שולט באדם משעת יציאה כמו שאמרו בסנהדרין (צ"א ב), והיצר טוב בא לאדם משנעשה בן שלוש עשרה שנה כמו שמובא בזוה"ק (ח"א קע"ט א)" (פרי צדיק, פרשת נח)

בכל אחד מאיתנו יש את הנשמה שלנו שאנו רואים בה את יסוד האישיות שמוענק לנו ברגע יצירתנו, והיא מיוצגת בקוד "שם". בנוסף לנשמה, יש את היצר הרע שמוענק לאדם בעת הלידה, הוא המיוצג על ידי "חם". יתר על כן, יש את היצר הטוב שמתפרש על ידי רבי צדוק ככוח של התבונה והאחריות המוסרית המשפיעות על האדם בעת הגיעו לבגרות, והוא מיוצג על ידי "יפת".

נח זכה להתהלך את האלקים, דהיינו להיות מודע לכל רובדי האישיות הללו ושכללם, ולכן זכה למעלה המשולשת: איש, צדיק, תמים (שכל אחת מהן מקבילה לגדולים משה, יעקב ויוסף). אלו הם בניו ופירותיו של נח, וכל אחד מצאצאיו שישכיל לפתח את שלוש ההנהגות אלו.

רבי צדוק הכהן מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג–ט' באלול ה'תר"ס( היה אדמו"ר חסידי פורה ומקורי שחיבר ספרים רבים בהגות החסידית. הוא היה תלמידם של רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה, בעל "מי השילוח", ושל רבי לייבלה איגר מלובלין. ספרו המפורסם ביותר הוא "צדקת הצדיק".