הרב יהודה דהן רב מושב כפר חסידים ור"מ במכון הגבוה לתורה, אוני' בר-אילןרבי מנחם נחום (טברסקי) מטשרנוביל (1730-1797), הידוע גם בשם ה"מאור עיניים" על שם ספרו, היה תלמידו של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש, ומייסד חסידות טשרנוביל. הוא התפרסם בשל קדושתו והתלהבותו בעבודת ה' ובשל פזרנות כספו לצדקה ולפדיון שבויים, בעוד הוא עצמו חי בעניות. רבים מהצדיקים בזמנו הסתופפו בצילו.
רבי נחום שואל בספרו "מאור עיניים" לפרשת 'תרומה': מדוע קבעו חז"ל להרבות בשמחה כבר משנכנס אדר? הלא נס פורים התרחש רק באמצעו של החודש?! הוא עונה שהשמחה של חודש אדר איננה רק מכוח חג הפורים, אלא משום שמשמעותו הרוחנית החבויה של חודש אדר היא השראת שכינתו של הקב"ה בעולמות התחתונים, וזה רמוז באותיות א-דר: א = אלופו של עולם (כמבואר בירמיה ב, כו); דר = שוכן בעולמות התחתונים. הגילוי המיוחד של שכינתו של הקב"ה בא לידי ביטוי דווקא בחודש אדר, כיוון שהוא המקום הנסתר ביותר במבט ראשון מהופעת ה'. כראיה לכך מביא רבי נחום את דברי חז"ל, שמזכירים לנו שהמן בחר להשמיד את עם ישראל דווקא בחודש זה בשל היותו החודש שבו נפטר משה רבנו.
מה שהמן לא זיהה הוא שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא ה' יתברך, והיום שבו נפטר משה הוא גם היום שבו נולד. אבל בשונה מן ההבנה המקובלת, לפיה נפטר משה באותו תאריך 120 שנה קודם לכן, מציע רבנו פרשנות חסידית מקורית, לפיה "תיכף ומיד כשמת הוא נולד, מכיון שהוא נשאר אצל ישראל..", וזאת על פי האמור בזוהר הקדוש: "שאתפשטותא דמשה בכל דרא ולזה.. לא ידע איש את קבורתו פירוש שלא ידעו היכן משה קבור וגנוז כי באמת הוא נגנז ונקבר בדעת של כל אחד ואחד מישראל כאמור..". כאן מעניק לנו רבי נחום הברקה נוספת, שהסיבה לכך שלא ידע איש את קבורתו היא משום שהוא נגנז בנשמות בני ישראל בכל הדורות. אולי זכינו גם למשמעות נוספת של אדר: א= נשמת משה הייחודית; דר= מופיעה בכל דור (שכן בארמית דר=דור).
בדברים אלו מחדש רבי נחום שאין אנו שמחים בחודש אדר מפני שחל בחודש זה חג הפורים, אלא אדר-בא(!!) , חג הפורים חל בחודש אדר כי הוא משקף ומתאים לעניינו העמוק של חודש אדר של גילוי הא-לוהות במקומות הנסתרים הרחוקים והחשוכים ביותר (כפי שאכן משתקף מסיפור המגילה). שמחה זו ראויה שתתחיל כבר מתחילת החודש ועניינו, ומכוח הגילוי האלוקי הזה אנו זוכים לנצחיותו של פורים ושל עם ישראל. לחיים לחיים!
