כל המאמרים במדור פרשה מזווית פסיכולוגית

הפטרת השבוע מתארת מציאות נִסית של אחדות בתוך עם ישראל, ובינו לבין אלוקיו: "…הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם… וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם

"רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי, מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל-כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם, אֵת כָּל-עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (עמוס ג', ב'). מכל אומות העולם, אני הכי אוהב אתכם אומר לנו הקב"ה. ולכן

הפטרת השבוע מתארת את חורבנה של אדום. לדברי הנביא עובדיה, יהיה זה חורבן סופי ודרמטי כל כך, עד שיחרוג מ"פרופיל" החורבן המוכר לנו כבני אנוש.

הפטרת השבוע עוסקת בבריחה. בריחה של עם ישראל ממורשתו, מאלוקיו ומעצמו. כועס בורא עולם על עמו, ששבע– שכח את חסדי אלוקיו וגבה ליבו. בדברי התוכחה

עם ישראל פונה אל ה' בהיותו בגלות, בטענה שהקב"ה, כביכול, אינו נוהג כלפיו בהגינות כשאינו משלם לו גמול על הליכה בדרכיו: "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר

עקב ראש החודש המתקרב, לא נקרא השבוע את ההפטרה מספר מלאכי. עם זאת, בשל דבריה הנוקבים, ועיסוקה באחת המצוות הקשות ביותר לקיום, בחרתי להביאה היום.

"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ…" (ישעיהו נ"ד, ח'). שֶצֶף קֶצֶף, מבאר מילון אבן שושן: כעס גדול, חֵמה שפוכה. סערה סער ה'.

 נעמי (יפה) עיני יעקב נפגש עם נכדיו: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה? וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱ-לֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם.

תגובה יוצאת דופן הגיב יוסף בהתגלותו לאחיו. לא כעס ולא מרמור, לא נקמה ולא שמחה לאיד, כי אם השלמה ונקיטת עמדה קיומית, אודות שליחותו בעולם:

"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו…" (בראשית ל"ז, י"א). אחיו של יוסף שונאים אותו ומקנאים בו על חלומותיו ועל דבריו. מהי קנאה? "קנאה היא כאב לנוכח מזלם הטוב