משה רבינו פונה אל העם בבקשה "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" (שמות, יא, ב). הרד"ק מפרש,
במוזיאון של ליידן בהולנד ישנו פפירוס מצרי המאשר את עובדת המכות שירדו על מצרים. הפפירוס אשר נכתב ע"י מצרי בן אותה התקופה בשם איפובר, נרכש
הפרשה פותחת בניסיונות של פרעה להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית, שנתפסה בעיניו כמאיימת על העם המצרי. "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד, ותמלא הארץ
אנשים שונים אלה מאלה באינטליגנציה שלהם, באומץ, בהגינות ובטוב הלב. אם כך, מה עלינו לעשות במקרים שבהם הקנאה מכוונת כלפי אותם אנשים אצילים וכישרוניים יותר
פרשת ויגש מתחילה כשיוסף אוסר את בנימין ונכון לשחרר את האחים לארצם. יהודה לוקח את האחריות לניהול המשא והמתן הקשה עם יוסף לשחרור בנימין, "ויגש
יוכבד ליפשיץ, תושבת קיבוץ ניר עוז שנחטפה לעזה במתקפת הפתע על ישראל, אמרה לכתבים לאחר ששוחררה משבי חמאס, "הלכנו כמה קילומטרים והגענו לרשת מנהרות שמחוברת כמו קורי
עם כניסת כוחות צה"ל לרצועת עזה פנה אלוף פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, בקשר באלו הדברים: "תחנות פיקוד הדרום, כאן קודקוד… מטרתנו היא אחת: ניצחון.
פרשתנו פותחת במותה של שרה, ומסתיימת במותו של אברהם אבינו. את שרה אברהם מבכה, וקונה את חלקת הקבר מעפרון החיתי. זהו אחד התיאורים המפורטים ביותר
מחלחלת היא בנו וטורפת את דעתנו, כל אימת שאנו נדרשים ללוות בדרכם האחרונה את קרבנות האסון שאירע בשמחת תורה, "ארץ ישראל נקנית בייסורים!". מימרא זו
פרשתנו עוסקת במבול, שהוא האסון הגדול ביותר שפקד את האנושות. בסוף פרשת "בראשית" נאמר שהמבול הוא תגובה אלוקית על הרוע האנושי "רַבָּה רָעַת הָאדָם
