רפואה מותאמת אישית היא מגמה מתפתחת בעולם הרפואה. מגמה זו דוגלת בהתאמה אישית של טיפולים רפואיים.
בפרשת 'לך‑לך' מתארת התורה מפנה רוחני בעל משמעות בקיומה של החברה האנושית. א-לוקים מתגלה בעולמו ומצביע על האחד, אברהם, מתגלה אליו ואומר לו "בך בחרתי". עליך להתנתק מעברך, מחברתך, ממשפחתך ומבית אביך. מהי תכליתו של הניתוק הזה מן העבר ומן העולם הישן? התכלית היא הייעוד שהוטל עליו. אותה מהפכה כבירה שעתידה בסופו של דבר להביא את בני האדם אל ההכרה במלכות ד' בעולם תתרחש בארץ ישראל, "אל הארץ אשר אראך". הציווי הראשון לאברהם הוא ללכת!! לא לעמוד! להתקדם ולשאוף! האפוס של האומה הישראלית מתחיל אפוא בציווי הא-לוקי 'לך לך', בתנועה, בזרימה, בהליכה בדרך. אברהם נחשב לסיבת הבריאה,, "אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם" (שם, ב' ד'), ודרשו חז"ל אל תקרא 'בהבראם' אלא 'באברהם', שבזכותו נבראו שמים וארץ. אברהם אבינו נקרא אחד, יחידי, כלשון הפסוק "אחד היה אברהם" (יחזקאל ל"ג, כ"ד). מהו סוד יחודו של אברהם אבינו? מבואר בדברי רש"י שאברהם אבינו היה יחיד בשעה שאמר לו ד' ללכת לארץ כנען ללא משפחה או קרובים, ויותר מכך, מאותו רגע שעזב אברהם אבינו את אמונתו של תרח אביו, ונלחם בעובדי פסילים, הוא היה יחיד ובודד בעולמו, ללא קרוב וגואל. הוא ניצב מול אנשי דור הפלגה הלועגים לו כל העולם עובד עבודה זרה, והוא כיחיד יוצא לפרסם את אמונת ד' בעולם. מהיכן שאב אברהם אבינו כוח לעמוד יחיד מול העולם ומלואו? במדרש מובא "ויגד לאברם העִברי' … רבי יהודה אומר, כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד' (בראשית רבה מ"ב, ח'). תכונת הנפש היסודית ביותר של אברהם לעמוד כנגד הזרם.
הזוהר הקדוש דורש שכפילות הלשון היא למעשה דרישה מהאדם לצאת למסע אל עצמו, 'לך לך לעצמך…לדעת ולתקן עצמך' (זוהר לך לך א'). התכונה היסודית ביותר של אברהם אבינו התבטאה במה שסיגל לעצמו כוח לעמוד נגד הזרם של זמנו. ר' חיים מוולוזי'ן בספר "רוח חיים" ביאר שכל הניסיונות שעמד בהם אברהם אבינו מטרתם הייתה לסלול את הדרך לפני בניו, וממנו יונק כלל ישראל לדורות כוח לעמוד בניסיונות דומים. מן הסתם ניתן לומר שגם כוח, 'והוא בעבר אחד' גם הוא ירושה לנו מאברהם כתכונה יסודית באיש הישראלי. היהודי השלם באמונתו אינו מושפע מהדעות והתנועות הסובבות בעולם – לא מהעולם הגויי ולא מהעולם היהודי (פ"ה, מ"ד).
עולם הרפואה מזה שנים רבות, מתעד בבסיס מידע עצום את הבדיקות והטיפולים לאוכלוסיות רבות. בסיס מידע זה יכול להיות גורם משמעותי באיתור מחלות והתאמת טיפולים אישיים לכל חולה וחולה.
לגבי אופן היתר לחולה לאכול ביום הכיפורים, מעיקר הדין אין היתר לחולה לאכול, אלא אם כן קבעו הרופאים שהצום יסכן את בריאותו או את חייו. כאשר החולה עצמו מבקש לאכול, משום שהוא חש שזה חיוני לחייו, מותר לו לאכול, על אף שהרופאים המומחים סבורים שמצבו של החולה מאפשר לו לצום ללא חשש, דעתם אינה שקולה כנגד תחושתו של החולה, שכן "לב יודע מרת נפשו" (משלי, י"ד, י'). פסוק זה משמש ככלל הלכתי, לפיו אדם הוא סמכות רפואית מכריעה לגבי מצבו הבריאותי. על פי כלל זה הותר לעיתים לאדם לעבור על איסור מהתורה במצבי חולי, כאשר האדם חש כי נשקפת סכנה לחייו, ואף כאשר רופא חולק על אבחנה עצמית זו. וכך כתוב בגמרא במסכת יומא, "אמר ר' ינאי חולה אומר (ביום הכיפורים) צריך (אני לאכול) ורופא אומר אינו צריך שומעין לחולה. מאי טעמא? "לֵב יוֹדֵע מרּת נפשׁוֹ" (פ"ג ע"א). כלומר, אדם מרגיש טוב יותר מכל רופא למה הוא זקוק. לכן, בדיני יום הכיפורים אנו הולכים אחר החולה, על אף שאכילה ביום כיפור היא איסור כרת, ואף על פי כן האדם יכול להתיר את האיסור ולאכול על פי תחושתו והרגשתו, גם כנגד ציווי הרופאים.
הרב אליעזר יהודה וולדניברג סבר שהכלל תקף בכל המצוות, ואלו דבריו, "ועניין לב יודע מרת נפשו הוא לא מכח מבינות אלא מכח רגשים עמוקים שהאדם חונן בהם לשם שמירת גופו, … דהך (=שהכלל), "לב יודע" איננו מטעם מבינות, כי אם רק מכח דלבו אומר לו שצריך, עיין שם, ואם כן שייך זה בכל עניין שהוא, בין אם יאמר שאם יאכל דבר זה יועיל לו וגם לרבות אם יאמר להפך שאם יאכל דבר זה יזיק לו".
המשנה באבות מורה לנו "עשה לך רב" (פ"א מ"ו), כלומר, אדם מישראל צריך לפעול כדי לעשות לו רב. להשקיע, לחפש ולמצוא ערוץ להתייעץ, ולמצוא פתרונות הלכתיים הולמים למצוקות וקשיים. למערכת ההלכתית הקיימת דרכים רבות לדון בכל מקרה באופן פרטני וייחודי ולרוב המכריע – להמציא מזור ופתרון. תחום הרפואה ההופך מותאם אישית, כמו תחומים רבים אחרים בחיינו, דורש ולא פחות מכך גם בתחומי ההלכה.