כל המאמרים במדור רפואה ע"פ היהדות

בפרשתנו מוזכר המושג "יד חזקה" החוזר ונשנה בתורה בהקשר של מכות מצרים, ומהווה יסוד חשוב במצוות רבות האגודות רעיונית עם היציאה מהשעבוד הארצי והכניסה לעול

במסגרת מכת הכינים מלאה מצרים בכינים והן רחשו על עפר הארץ, ועל האדם והבהמה. מעניינת העובדה שדווקא מכת כינים מתישה את כוחם של חרטומי מצרים,

לידתו של משה מתוארת על רקע שעבודם של בני ישראל במצרים, המגיע לשיא בגזירת פרעה "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן" (שמות א',

בפרשת השבוע עוסקת התורה במניין בני ישראל על ידי מחצית השקל. "מפקד אוכלוסין" קדום של העם היהודי. התורה מנמקת את הצורך באיסוף מחציות השקל באופן

פרשתנו פותחת במצוות עשיית המשכן (שמות כ"ה ח'). ר' יהודה הלוי אומר כי המשכן דומה ללב בגופו של אדם (מאמר ב' כ"ו ל"ב), כשם שאדם

אם לאחר שש שנים העבד העברי (שלפי חז"ל נמכר בגניבתו) אינו רוצה לצאת לחירות, רוצעים את אזנו. בתוספתא שאלו – מדוע רוצעים דווקא את האוזן?

פרשת השבוע עוסקת בעצת יתרו למשה להקים מערכת משפט הכוללת פיזור והאצלת הסמכויות לשופטים בדרגות שונות. יתרו רואה את משה חתנו קורס תחת עומס הפניות

"ויאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ד' אֱלקיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי

בפרשת בא תיאור מכת בכורות, החמורה והאחרונה שמכות, בה הוכרע פרעה. מכת בכורות מוזכרת כבר בתחילת שליחותו של משה האומר לפרעה בשם ד': "כה אמר

משה נשלח להוציא את ישראל ממצרים, משה מפקפק, האומנם ימצא אוזן קשבת אצל פרעה, שהרי הוא, משה, "ערל שפתיים". טיעונים נוספים ברוח זאת שעלו בפרשה