חֲרָדָה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חש פחד ואי שקט פיזי ונפשי, בשל המחשבה שמשהו רע עומד לקרות. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד
בפרשת השבוע מופיע המקור למצוות קבורת המת: "לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא… ולא תטמא את אדמתך אשר ד' אלוקיך נתן
האתגר האמיתי אינו לטפל בגורמים שליליים בתוך החברה, אלא לייצר חברה מוסרית שלרע אין בה מקום להיכנס פרשת שופטים עוסקת בהקמת הרשות השופטת כדי לכוון
בפרשת השבוע נאמר: "בָּנִים אַתֶּם לַד' אֱ-לֹקיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת" (דברים, י"ד א'). איסור ההתגודדות התפרש בתלמוד כאיסור של עשיית
הפטרת השבת הינה נבואת הנחמה של ישעיהו הנביא הפותחת בפסוק "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיה, מ' א'). רבינו בחיי פירש את כפל הלשון "נחמו
השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן על שם ההפטרה הפותחת במילים – "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים" (פרק א'). ההפטרה
אישה מבקשת מהרופא בכל לשון של בקשה שלא יגלה לארוסה את התסמונת שהיא סובלת ממנה, האם עליו לכבד את רצונה? שבועת הרופאים או שבועת הִיפּוֹקְרָטֵס,
מהמאה ה-18 מסתמנת מגמה שבה שאלות הלכתיות הנוגעות למקומו של אדם עם מוגבלות בתוך עולם המצוות ובתוך מסגרת הקהילה זוכות לתשומת לב מיוחדת פרשת פנחס
משמעות המילה "מזל" באוגריתית היא גרמי שמיים, שאליהם התייחסו בני העת הקדומה כגורמים המנתבים את חיי האדם. אלא שלמילה "מזל" כשלעצמה אין משמעות חיובית או
המוות מעמיד בסימן שאלה את כל חלומותינו ואת שאיפותינו הנעלות ביותר. כל המאמצים האנושיים, כל האידיאלים וכל השאיפות הם לא רק חסרי-פשר נוכח המוות, אלא
