המדים כראי למידות

התורה מקדישה יותר מ-40 פסוקים לתיאור בגדיו של הכהן הגדול, ומספרת לנו שמשה צריך להכין לכהן בגדים שיהיו "לכבוד ולתפארת". לכאורה, היהדות אמורה להתמקד בפנימיות בלבד, ברוחניות, אז למה לעסוק בעניינים חיצוניים כמו בגדים?

הפרשנים מסבירים עד כמה הבגד עושה את האדם – לבוש מכובד גורם לסביבה לכבד את האדם – אבל יותר מכך, ב"ספר החינוך" מוסבר כי הלבוש המיוחד השפיע לא רק על הסביבה אלא גם על הכוהנים עצמם. בתפיסת המקרא הבגדים הם בגדי קודש, "וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי" (שמות כח, ד). "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ  לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שם כח, ב).

מפסוקים אלה עולה כי לבגדי הכוהנים, מלבד הצורך הפונקציונלי, יש גם משמעות ערכית, כדי לעורר רגשי כבוד בקרב העם. מה מיוחד בבגדים אלו? מה משמעותן הרוחנית? הבגד איננו רק מלבוש חיצוני המכסה את גופו של האדם, הבגד הינו גם הסמל להביע תכונה ומידה שמבקש האדם לייצג בתוך החברה.

הבגדים קרויים מדים, "מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו". מדים מלשון מידה, ניתן להבין כמידת אורך, רוחב, היקף. אולם, אם נעמיק יותר, מדים הם מלשון מידות – מידות האדם, שבהן הוא מתגלה ומופיע בעולם.

התורה אוסרת על עבודת מקדש כשהכהן מחוסר בגדים. כל חוסר התאמה בין הכהן לבגד הוא מסוכן מאוד. ההלכה קובעת כי לתלמיד חכם אסור שיימצא רבב על בגדו, כדי שלא תיווצר חוסר התאמה בין התלמיד חכם להופעה שבה הוא מתגלה על ידי לבושו. רש"י מבאר שצריך להיות חשוב והגון לכבוד תורתו, שאם לא כן "הבריות אומרים אוי להם ללומדי התורה שהם מאוסים ומגונים, נמצא זה משניא את התורה" (שבת קי"ד, ע"א). הכהן אינו לובש רק בגדים ממשיים, הכהן לובש גם בגדים המסמלים את המידות והתכונות הראויות לו. דוד המלך בתהילים אומר: "כהניך ילבשו צדק" (קלט, ב).

הבגד איננו רק מלבוש חיצוני המכסה את גופו של האדם, הוא גם סמל להביע מידה שמבקש האדם לייצג בתוך החברה

התורה אוסרת על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני. מקור האיסור הוא בספר דברים: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה" (כב, ה). במשנה מוזכרות עבודות שונות של כוהנים הנוהגות "באנשים ולא בנשים" (קידושין ל"ו, ע"א). ממשנה זו למדנו שרוב מצוות עבודת הקורבנות שייכות בכוהנים בלבד, ולא בכוהנות. התוספות שם התקשו: מדוע נדרש פסוק מפורש לפסול את הנשים מעבודות אלו, הרי ההלכה היא שכהן שאינו לבוש בבגדי כהונה פסול לעבודה, ואם כן נפסלו הנשים משום שהן אינן לבושות בבגדי הכהונה?

בתירוצם הראשון כותבים התוספות, שאם היו כשרות לעבודה מעיקר הדין, היו יכולות ללבוש את הבגדים, ובכך לא היה הפסול של "מחוסר בגדים". למדנו מדבריהם, שלאישה מותר ללבוש בגדי כהונה הכוללים כתונת, מכנסיים, מגבעת ואבנט. והלא מדובר בבגדים גבריים, ולבישתם אסורה לנשים מדין "לא ילבש"?!

בספרו 'גליוני הש"ס' כותב ר' יוסף ענגל, שבגד כזה אינו מאופיין בהכרח כבגד איש, ועל כן מותר לאיש ולאישה ללבוש (קידושין שם). היות שמדים רפואיים נלבשים כחלק מהצורך ומהסטנדרט הרפואי, ניתן לומר עליהם שהם "מיועדים לשני המינים", ובשונה משאר מכנסיים. דיון דומה בפוסקים באשר לבגדי בית חולים שמיועדים לחולים, כאשר בגדים אלו כוללים מכנסיים גם לנשים.

בשו"ת 'אבני ישפה' כתב שמכיוון שאלו מכנסיים בעיצוב שונה לנשים ולגברים, יש לומר שאין בכך משום "לא ילבש" (ח"ו קי"ח). ישנם פוסקים שכתבו שמאחר שמכנסיים הם בגד גברי מובהק, לא מועיל בהם היכר בין מכנסי איש למכנסי אישה (מנחת יצחק ח"ב, ק"ח).

סיבות נוספות להקל: אם האישה לובשת בגדי האיש, לא כדי להידמות לו, אלא כדי להגן מפני הצינה – מותר (ב"ח קפ"ב ט"ז ס"ק ד'). וכן הש"ך שם מקל במקום שיש היכר בין איש לאישה על ידי שאר המלבושים, על פי יסוד דברי הב"ח, וכך פסקו כמה אחרונים למעשה (עיין 'יביע אומר', יו"ד ח', י"ד). מובן, שבכל מקרה על רופאה או אחות להקפיד ללבוש מכנסיים רחבים, ובמידת האפשר תקפיד ללבוש חצאית מעל המכנסיים, שאז בוודאי ניתן להקל.

ובבתי החולים: מי לובש מדים ירוקים – רופאה או אחות? גם מתמחה הולך עם סטטוסקופ על הצוואר, או רק רופא?

המדים של אנשי הצוות בבית החולים יכולים לעזור לכם לזהות מהו תפקידם. רופאים בכירים לרוב בחולצה מכופתרת, עם או בלי חלוק לבן ארוך מעליה, או חלוק לבן קצר. הרופא יישא לרוב על צווארו סטטוסקופ, פרט לגינקולוגים, רופאי עור, רופאי מקצועות הכירורגיה ופסיכיאטרים, שאינם זקוקים לו.

בחדר הניתוח הלבוש הוא ייחודי, ואסור ללכת איתו למחלקות אחרות בשל הצורך לשמור על סטריליות מקסימלית. לעיתים, קיים דמיון בין לבוש אנשי הצוות השונים, אולם התג נותן את המידע הדרוש, כדי שתדעו בוודאות מי מטפל בכם.