כל המאמרים במדור בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)

פרשת בלק הסתיימה בגבורת הקנאה לשם ה' של פינחס בראותו המגפה הפוקדת את בני ישראל ובעוד היא נמשכת בא זמרי בן סלוא נשיא בית אב

כאשר אנו מתבוננים בפרשתנו לא יכולים אנו שלא לחוש אי נוחות מסויימת. שהרי לכאורה בלעם, הדמות המרכזית של פרשתינו, הינה דמות טראגית מעין כמותה. על

פרשתנו מתארת מאורע דרמטי במהלך שנות נדודיהם של ישראל במדבר. משה ואהרן הנושאים במשא העם מעת הוציאם ד' ממצרים ועד הנה, נענשים ב"דקה ה-90", רגע

פרשנויות אין ספור נתנו לפרשייה עצובה זו של קרח ועדתו. המשנה במסכת אבות אומרת 'איזוהי מחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ואיזוהי מחלוקת שאינה

  "חטא המרגלים במדבר בימי משה הוא אחד החטאים הכלליים הגדולים הרובץ על עם ישראל בכל הדורות עד היום". כך כותב רבי הלל ריבלין משקלוב

כאשר אנו מחפשים את המשותף בין הפרשות להפטרות, עלינו להעמיק יותר מלמצוא דבר החוזר בשניהם ולמצוא מהות המשותפת לשניהם ולא רק פרט דומה. הפטרת השבוע

הפסוקים הראשונים בפרשת במדבר מהווים אתחול לתהליך ממושך. שלבו הראשון יסתיים רק בפרשת בהעלותך, בפסוק יא שבפרק י': "ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים לחודש,

"וידבר ד' אל-משה ואל אהרן לאמר: איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו". רש"י על הפסוק אומר: באתת

"(א) וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ

  אנו נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, המלווים אותנו מחג הפסח ועד לחג השבועות. בעצם קובעים לנו ימי הספירה אימתי יחול חג השבועות, שהרי