כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

הקשר  שבין הקב"ה לישראל מוגדר בפרשתנו כקשר שבין אב לבנים: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם…".  משה מדגיש בפני העם, שהקשר עם הקב"ה אינו רק  כעבדים –

התפילה מרגילה את האדם באופן קבוע להפעיל את לבו, להרגיש ולהתפעל, ובאמצעותה ניתן להסיר את ערלת הלב רגע לפני כניסתו לארץ מצווה העם למול את

ברמה הממלכתית יש לחתור לעיצוב השבת גם בחברה הכללית ולאו דווקא רק בחברה הדתית שתי סיבות שונות מוזכרות ביחס למצות השבת. בעשרת הדברות שבספר שמות

במהלך התוכחה מבקר משה את העם על כך, שבעטיו של חטא המרגלים הוא-משה לא ייכנס לארץ, וכך נאמר:  "גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם

  הורה עלול ח"ו לשכוח ילד ברכב ולגרום לאסון. זה חמור יותר משוגג רגיל, כי כיום ניתן להתגבר על השכחה באמצעות הטכנולוגיה ממחקרים רבים עולה,

פרשתנו מתארת את האומץ וההעזה של בנות צלפחד, בבקשתן נחלה בארץ ישראל. בנות צלפחד יצאו מאזור הנוחות שלהן, והעמידו את עצמן במקום שאינו טבעי להן.

גם בשנה הארבעים להליכת בני ישראל במדבר, העם המשיך בתלונותיו על מזון ומים ודומה שלקחים לא הופקו. בפרשתנו שתי תלונות דומות, אולם ניכר פער משמעותי

בשעה שגלי השנאה שוטפים את הרחובות נוכל לחדש את החוזה החברתי רק באמצעות מפגשים ושיח משותף לאחר שהאדמה בלעה את קרח ועדתו על רקע המחלוקת

העולם יכול להיות טוב יותר ומתוקן יותר אם נשים תהיינה מעורבות בהנהגתו כיצד היתה מסתיימת הפרשה אם היו נשלחות "מרגלות" ולא מרגלים? לו יצויר, שמשה

מתוך הדיאלוג של משה עם חותנו ניתן להבין עד כמה גרים יכולים להוסיף ולתרום לעם ישראל כולו לקראת תחילת תנועתם של ישראל במדבר, הפציר משה