כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בלעם יוצא למשימתו כשהוא רכוב על אתונו. בראות האתון את המלאך היא נוטה מהדרך. בלעם שאינו מבחין במלאך מכה את האתון. בהמשך הדרך, עומד המלאך

החברה הישראלית ייחודית מאוד בגיוון הרב שמצוי בה. אנחנו נחלקים גם על פי זהות לאומית (יהודים וערבים), גם על פי מוצא אתני – עדתי (אשכנזים,

לקראת סוף הפרשה מובא פסוק כמוס וחידתי: " עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן". פרשני הפשט סברו, שכוונת הפסוק

לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מהאומה הישראלית, נתקף חרדה. " וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי

פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא

כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית לבוא ולקלל את ישראל, מבקש בלעם לקבל את הסכמתו של הקב"ה. הפעם בלעם קבל רשות ללכת עם

אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי

כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית לבוא ולקלל את ישראל, מנסה בלעם את מזלו ומבקש לקבל את הסכמתו של הקב"ה למרות סירוב שקיבל