
מה תעדיף התורה – תחרות או בלעדיות לשוק המקומי?
המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של תמיכה במי שקרוב לנו אחת לכמה שנים, ובעיקר

המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של תמיכה במי שקרוב לנו אחת לכמה שנים, ובעיקר

כשם שכוח קבוצתי מעניק תנופה למטרות חיוביות כך עלול הוא להשפיע לרעה פרשתנו חותמת בסקילתו של המקלל על ידי בית הדין. אולם, מתוך עיון בפסוקים

איסור הקללה שבפרשתנו מופנה כלפי החרש: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ…". אולם, בספר שמות ניסוח האיסור מתייחס דווקא לשדרת ההנהגה הן ביחס למערכת המשפט, והן ביחס לממשל:

ימי הזיכרון והעצמאות, הימים הלאומיים, הם חלון הזדמנויות מיוחד להימנעות מהכפשות ומשנאת חינם "אנחנו בריאים ואת חולה – אין לך מקום בינינו", כך אמר למשוררת

במהלך ליל הסדר אנו מזכירים את טעמי המצוות השונים ובכללם את טעם אכילת המצה. מפשט המקראות עולה, שהמטרה באכילת המצה היא זיכרון לנס: "… שִׁבְעַת

אם מבצעים מכירת חמץ ללא צורך אמיתי, זו פגיעה במעמדה ההלכתי של המכירה בימים אלו מתבצעת מכירת חמץ בקהילות ישראל. הצורך במכירת חמץ הוא כדי

בפתיחת ספר ויקרא בפרק העוסק בקרבן עולה נכתב: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'". בפרק הבא, העוסק בקרבן מנחה, חל שינוי קטן בניסוח: "וְנֶפֶשׁ כִּי

שליחי ציבור צריכים לא רק לעשות צדק אלא חובתם גם להראות לציבור שהם עושים צדק במהלך המחלוקת הנוראית של קורח ועדתו מואשם משה בחוסר יושר

במהלך החיים מתרחשים אירועים קשים הדורשים מחאה שאינה שגרתית, והתגובה חייבת להיות קיצונית על מנת שהמסר החינוכי ייטמע אחד האירועים המזעזעים והמפתיעים ביותר בתולדות עם

בשעה שמרדכי דורש את התערבותה של אסתר לבטל את גזרותיו של המן, פוקדת אסתר את מרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי".