כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בשני מקומות בתורה מצטווה משה ללוות את אהרון ברגעים מיוחדים שבחייו, והתורה מנסחת את הציווי בלשון זהה. בפעם הראשונה, כאשר משה מזמין את אהרון לתהליך

אחת מתכונותיו הבסיסיות של מנהיג היא יכולתו לקבל החלטות. דוגמה מובהקת לכך ניקח מראש ממשלת ישראל לשעבר מנחם בגין ז"ל. בקיץ 1981, לקראת השלמת הקמתו

במהלך המחלוקת הנוראית של קורח ועדתו, מואשם משה בחוסר יושר ובנטילת שררה. משה נפגע ופונה להקב"ה: "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר… לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי

פרשיות 'ויקהל-פקודי' מתארות את אופן הביצוע של הקמת המשכן. פרשתנו מתמקדת בהבאת התרומות למשכן, שהגיעו מכל העם ובכללם הנשים: "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב

כאשר נודע למשה, עוד בהיותו בהר, על מעשה העגל, אומר לו הקב"ה: "רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא". ביטוי זה חוזר פעם

פרשתנו עוסקת בבגדיו של הכהן הגדול. אחד מבגדיו המיוחדים של הכהן היה החושן. בתוכו היו נתונים האורים ותומים, שבאמצעותם היו שואלים בסוגיות לאומיות גורליות. החושן

המשכן וכליו מתוארים בפרשתנו לפרטי פרטים. אף שלמשכן היה ממד עראי, ומפעם לפעם נדרש העם לקפל ולשאת אותו, בכל זאת הוא נבנה בהשקעה גדולה. הארעיות

בסוף הפרשה מתוארת "ברית האגנות", שהיא המשך ישיר למעמד הר סיני. משה מנצח על המלאכה ובונה מזבח ו-12 מצבות. בברית זו העם התחייב לקיים את

ההתרגשות הגדולה שאחזה בעם לקראת מעמד הר סיני נתנה את אותותיה בעת שהגיעו  לרגלי הר סיני: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי… בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר

לאחר שהבחינו בני ישראל במצרים הרודפים אחריהם במדבר, הם רטנו על משה שהוציאם ממצרים ובקשו לחזור לעבדות במצרים. משה ניסה להרגיעם ואמר להם: "אַל תִּירָאוּ