הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)אחד מהאתגרים הגדולים שלנו בחיים הוא לדעת להכיל את הפער שבין החזון למציאות ובין הרצוי למצוי. דומה שהפער הזה מובלט בפרשתנו בהקשר לבניית הארון על ידי משה. בפרשתנו מעיד משה על כך שבנה את הארון: "בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים… וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ". אין תיאור מוקדם המעיד שמשה בנה ארון. זאת ועוד, בנייתו של הארון מיוחסת לבצלאל ולא למשה. לדעת רש"י, היו שני ארונות – האחד שבנה משה, שתפקידו היה לצאת עם ישראל למלחמות ובתוכו היו שברי הלוחות; וארון שני, שאותו בנה בצלאל, היה במשכן ובתוכו הונחו הלוחות השניים (רש"י דברים י, א, במדבר י, לג).
הארון שבנה משה יועד להיות זמני, ומטרתו הייתה לקלוט את הלוחות שניתנו בהר סיני עד חנוכתו של המשכן. לאחר שהועברו הלוחות החדשים לארונו של בצלאל, הונחו שברי הלוחות בארונו של משה. הסיבה לכך נעוצה בהבחנה הקיימת בין הלוחות הראשונים לשניים: הראשונים היו אלוקיים, שחוצבו ממרום קודשו, אולם לאחר הנפילה הגדולה בעטיו של חטא העגל היו זקוקים ללוחות שהם מעשה אדם. אמנם הלוחות הראשונים נשברו, ומפאת מעלתם הגבוהה נצטוו ישראל לשומרם, ולכן הונחו בארונו של משה שילך לפניהם במהלך מסעם, כדי להציב לעם שאיפות גדולות יותר. גם הארונות היו שונים – האחד הוא מבית היוצר של משה, והשני מבית המלאכה של בצלאל. שני הארונות נבנו על ידי דמויות שונות בעלי תכונות שונות.
חז"ל מתארים דיאלוג שמתקיים בין משה לבצלאל בשאלה האם לבנות תחילה את המשכן או את כליו. משה איש האלוקים היה סבור שהקב"ה ציווה אותו לבנות את הכלים תחילה, ורק לאחר מכן את המשכן. להתחיל את פרויקט הבנייה על פי חשיבותו הרוחנית. ואילו בצלאל איש המעשה, שידע לגלם את הרעיונות האלוקיים בתוך המציאות, חלק עליו. לדעתו, כשם שלפני קניית הרהיטים יש לבנות את הבית תחילה, כך יש צורך להקדים את בניית המשכן לבניית הארון. העולם הערכי זקוק לתנאים פיזיים, שהרי ללא קמח אין תורה.
ארונו של משה הוא ארון שכולו חזון, ולכן בתוכו יהיו שברי לוחות אלוקיים ושמיימיים. בארונו של בצלאל, שמייצג את העולם המעשי והפרגמטי, יהיו הלוחות השניים שהם מעשה אדם. ארונו של בצלאל היה בתוך המשכן, והוא שיקף את העולם המעשי העכשווי. ארונו של משה הלך לפני המחנה, כדרכם של חלומות ושאיפות המלווים את האדם בדרכו. שאיפותיו של האדם גבוהות ונעלות אבל מימושן יהיה חלקי, אם בכלל. הפער הגדול שקיים בין המציאות לבין השאיפות עלול לגרום לייאוש ולתסכול. אולם, אם יבין האדם שגם אם רק חלק משאיפותיו יושגו זו הצלחה, וככל שיתעצמו שאיפותיו כך גם הישגיו ישגשגו, יוכל כל חייו לחלום מתוך ידיעה שחלק גדול מהם יהיה רחוק ממימוש.
שני ארונות ליוו את עם ישראל במסעם אל הנצח. ארון אחד של בצלאל ובו הלוחות השניים, אותם לוחות שפוסלו בידי אדם, שמייצג את האדם ברגעיו העכשוויים; בארון השני שנבנה על ידי משה הונחו שברי הלוחות, שהם אות וזיכרון לשאיפה גדולה יותר. ארונו של משה, ובתוכו הלוחות השבורים, הלך מרחק שלושת ימים מהעם על מנת להראות להם את הדרך ולהאיר עבורם חזון גדול שיידרשו לשאוף אליו.
גם כיום, בעיצומה של המלחמה, יש צורך בבניית חזון ואסטרטגיה שיהיו היעדים לניצחון במלחמה. כאשר נגדיר את המטרות והערכים, נוכל לקבוע את הדרך והמדיניות שעל פיהן נוכל להשיג את היעדים ולהגשים את החזון או לכל הפחות חלקים ממנו.
