
כתר של תורה
הספר הרביעי פותח בדבר ה' אל משה תוך ציון המקום- "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". למה במדבר סיני? מכאן שנו רבותינו: (תנחומא במדבר פרשה

הספר הרביעי פותח בדבר ה' אל משה תוך ציון המקום- "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". למה במדבר סיני? מכאן שנו רבותינו: (תנחומא במדבר פרשה

אם היו שואלים כל נהג ונהגת על הכביש מה הם מעדיפים – להישאר בחיים או לענות על ההודעה שקיבלו הרגע בטלפון, התשובה ברורה. אז למה

על אף שחייו של יוסף היו בסכנה פעמים רבות, זכה יוסף בהמשך חייו לעדנה ואריכות ימים. הכתוב מעיד, שזכה לראות בני שלשים מבניו ובתוכם את
בלעם יוצא למשימתו כשהוא רכוב על אתונו. בראות האתון את המלאך היא נוטה מהדרך. בלעם שאינו מבחין במלאך מכה את האתון. בהמשך הדרך, עומד המלאך

פרשתנו חותמת באירוע ייחודי ומרגש. מרים דיברה אודות אחיה לשון הרע, לקתה בצרעת ונאלצה להתבודד מחוץ למחנה במשך שבעת ימים. משה התפלל על מרים, וכל
החברה הישראלית ייחודית מאוד בגיוון הרב שמצוי בה. אנחנו נחלקים גם על פי זהות לאומית (יהודים וערבים), גם על פי מוצא אתני – עדתי (אשכנזים,
לקראת סוף הפרשה מובא פסוק כמוס וחידתי: " עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' אֶת וָהֵב בְּסוּפָה וְאֶת הַנְּחָלִים אַרְנוֹן". פרשני הפשט סברו, שכוונת הפסוק

אחד מהפסוקים המרגשים בתורה הוא הפסוק שמתאר את תשובת הקב"ה לתביעתן של בנות צלפחד: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת… ". וכך מתאר המדרש (אבות דרבי נתן
לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מהאומה הישראלית, נתקף חרדה. " וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי
פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא