הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)אחד מהפסוקים המרגשים בתורה הוא הפסוק שמתאר את תשובת הקב"ה לתביעתן של בנות צלפחד: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת… ". וכך מתאר המדרש (אבות דרבי נתן פרק לז) את תגובתו של הקב"ה: "ומודה על האמת זה משה שנאמר ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו. וכן הקדוש ברוך הוא הודה על האמת שנאמר כן בנות צלפחד דוברות".
הודאה על האמת היא שלב מרגש בתום ויכוח או דיון. קל וחומר, כאשר הקב"ה בכבודו ועצמו מודה על האמת וביחס ספציפי לבקשתן של בנות צלפחד. הן אינן דורשות לשנות את מתווה הירושה ואף לא להילחם כנגד הממסד הדתי. הבנות ביקשו ממשה, שמצוות ירושה תתייחס לבעייתן האישית שלא קיבלה מענה במסגרת החוק. בנות צלפחד אזרו אומץ והממסד הדתי נענה להן ללא היסוס. חז"ל (בבא בתרא קיט ע"א) אף מוסיפים, שהדין לא השתנה בעקבות דרישתן, ובלשונם: "ראויה היתה פרשת נחלות ליכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן… ללמדך שמגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב". לפי מדרש זה בנות צלפחד חשפו את ההלכה היסודית שהיתה כבר קיימת. הכתוב גלגל זכות על ידי זכאי ובזכותן התפרסמה ההלכה.
דבר נוסף לימדונו חז"ל, שתביעה לגיטימית היא זכות, ולא חלילה השגת גבול או חוצפה. בשנים האחרונות עולם התורה הנשי תופס תאוצה, וישנן נשים המקדישות שנים ללימוד תורה מתוך מסירות נפש ויראת שמים גדולה. אחת הסוגיות שעלו לאחרונה היא מבחני הלכה. כל מי שלמד הלכה יודע עד כמה מבחן יכול לתרום ללימוד. אפשרות כזו תרבה באופן משמעותי את לימוד ההלכה לעומק בקרב לומדות התורה, ובכך נעצים את עולם התורה. בימינו זקוקים אנו למנהיגות נשית בין היתר כדי לשמש כתובת לנשים בשאלות תורניות והלכתיות, כולל בנושאים אישיים שלא תמיד נוח להפנות אותן לרבני קהילות. לצערנו, פעמים שקיים חוסר הקשבה של הממסד בשל חשדות שמביעים כלפי המבקשות. אחת המסקנות העולות מפרשת בנות צלפחד היא, שחכמי הדור צריכים להקשיב היטב לבקשות המושמעות על־ידי נשים חכמות, כשם שמשה רבנו הקשיב קשב מלא לבנות צלפחד, הודה על האמת וקיבל את אישורו של הקדוש ברוך הוא. כל תביעה ודרישה יש לשקול לעומק ולא חלילה לדחות על הסף. לחפש פתרונות ובכך לגלגל זכות על ידי זכאי.
(פנחס תשפ)
