כתר של תורה

הספר הרביעי פותח בדבר ה' אל משה תוך ציון המקום- "וידבר ה' אל משה במדבר סיני".
למה במדבר סיני? מכאן שנו רבותינו: (תנחומא במדבר פרשה ו')
"בשלושה דברים ניתנה תורה באש ומים ובמדבר… ולמה ניתנה בשלושה דברים הללו לומר לך, מה דברים הללו חינם לכל באי עולם אף התורה חינם לכל באי עולם …".
המדרש מבקש להדגיש את הנגישות של כל אחד מישראל לקבל תורה. כשם שכל אחד יכול ליהנות מהטבע הכולל את האש והמים כך כל אחד יכול ללמוד תורה. אולם, יתכן והמדרש מעוניין להפגיש אותנו עם שלושה סוגים של אנשים הלומדים תורה. יש הלומד תורה ומרגיש שנמצא במדבר; מתקשה בלימודו, צמא וזקוק לסיוע. יש מי שהתורה זורמת בתוכו כמים; לימוד התורה ותכניה נקלטים ללא כל קושי, אך עדיין הוא אינו חש בחוויה רוחנית מיוחדת בשעה שעוסק בתורה. ויש מי שהתורה גם מחממת אותו כאש וגם בוערת בקרבו כשלהבת תמידית. בשעה שהוא לומד תורה הוא מרגיש שהוא ממלא את חייו בתוכן משמעותי המעורר אותו לעבודת השם. המדרש תובע מכל אחת מהדמויות לנסות וללמוד. התורה נקנית באמצעות מאמצים כבירים, אך לבסוף היא ממלאת את הנפש. דברים דומים ניתן למצוא בדבריו של ה'שפת אמת':
"…אש הוא התלהבות האדם לעלות ולהתדבק בו יתברך, והוא בחינת 'נר מצוה'. כי בנר שלהבת עולה. וכן על ידי המצות מתדבק ומתחבר בשורשו למעלה. ומים הוא הארת קדושה הבאה מלמעלה והוא בחינת 'תורה אור', כי האור מגיע מלמעלה למטה…" (תרנ"ח "במדרש").
האש מסמלת את ההתלהבות ושאיפתו של האדם לפרוץ למעלה. לעומת זאת, המים מסמלים את השפע היורד לעולם שלנו, שמקורו בשמים. בהשוואת התורה לאש ולמים, רוצים חז"ל ללמד אותנו, שהקשר בין האדם לבוראו דרך התורה והמצוות הוא קשר הדדי. כאשר האדם שואף להתקדם הקב"ה משפיע עליו. קשה עד מאד ללמוד תורה ולהשקיע מרץ וזמן בלימודה, אולם מובטח לנו שגם מי שאינו מרגיש את ניחוחה של התורה לבסוף ימצא בה טעם טוב. המשנה במסכת אבות (ד,יג) מציגה שלושה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, ומסביר הרמב"ם בפרושו למשנה, שכתר תורה גדול יותר, שכן הוא מונח לכל והוא נרכש מתוך מאמץ גדול של האדם הלומד, לעומת כתרי מלכות וכהונה שעוברים בירושה ממשפחה נבחרת. זאת ועוד, הכהן והמלך מתווכים בין הקב"ה לישראל לעומת לומד התורה שזוכה לקשר ישיר להקב"ה באמצעות לימוד התורה. המשנה מציגה כתר רביעי, כתר שם טוב שהוא עולה על כולם. דומה שזה כתרה של רות המואביה שוויתרה על מעמדה הרם במואב והגיע ריקם עם נעמי במסירות אין קץ.
בשבועות אנו מעלים על נס את כתר התורה (מעמד הר סיני) וכתר שם טוב (מגילת רות) והמשותף לשניהם שהם נרכשים מתוך מאמץ ודבקות במשימה. בשנים האחרונות אנו עדים להתחזקותה של התורה בחברה. בחברה הכללית רבים מבקשים לתת משמעות לחייהם באמצעות לימוד תורה. בצבור הדתי יש רבים המצטרפים ללימוד 'הדף היומי' ורואים בכך אתגר רוחני הדורש קביעות יומית. יש הקובעים חברותא ויש המצטרפים לשיעורים. יש הלומדים דרך האינטרנט או בשיעור בבית המדרש. כל הדרכים ברוכות וכל אחד צריך למצוא את הדרך המתאימה לו. תיקון ליל שבועות הוא השיא, שבמהלכו כולם ערים ולומדים תורה. השנה אנו זוכים להתכונן למעמד הר סיני מתוך השבת. בתפילת שחרית אנו מציינים את מעמד הר סיני: "ישמח משה במתנת חלקו … ושני לוחות אבנים הוריד בידו וכתוב בהן שמירת שבת". החיבור בין שבת שהיא זכר ליציאת מצרים לקבלת התורה היא העדות הנאמנה שיציאתנו ממצרים היא כדי שנהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש.
(במדבר תשעח)