אורות וכלים
הגמרא במסכת ברכות (נה, א) דנה בשאלת סדר בניית המשכן והכנת הכלים. המדרש שם משווה את סדר הוראותיו של משה לבצלאל (ב'כי-תשא') לסדר הביצוע של
הגמרא במסכת ברכות (נה, א) דנה בשאלת סדר בניית המשכן והכנת הכלים. המדרש שם משווה את סדר הוראותיו של משה לבצלאל (ב'כי-תשא') לסדר הביצוע של
משה רבינו מנהל משא ומתן קשוח עם הקב"ה על תוצאות חטא העגל (שמות לב, לא- לד). משה פונה לקב"ה ומציב בפניו אולטימטום. או שתסלח על

מבנה המשכן וכליו דומה למבנה בסיסי של בית מאוכלס ושוקק חיים: מנורה, שולחן וארון. חז"ל עשו אף הם שימוש נרחב בסמלים הללו "נר יהא דלוק,
פרשתנו פותחת צוהר לאופי שלטונו של פרעה 'החדש'. השלטון מסואב ומרוחק מצורכי העם. הדבר ניכר בפרט בהתעלמותו של פרעה מסבל בני עמו הנגרם מן המכות,

בפרשיותינו מתוארים הקמת המשכן בפועל וסיום הכנת הכלים, לבסוף גם הצבתם במקומם עד להעמדת המשכן על מכונו. בסוף ההקמה מביט משה בסיפוק על המלאכה המושלמת

אנו מורגלים לחיות בתוך מערכת מצוות מסועפת. כל מצווה מתפרטת להלכות ולגדרים מדויקים המתווים את דרכנו, מגבילים אותנו במידה המדויקת ומכוונים אותנו לחיים ערניים של
פרשיית הקרבנות מאופיינת בסגנון של הדגשה וחזרתיות: 'עלת שבת בשבתו' (כח, י), ו'עשרון עשרון סלת' (כח, יג) 'זאת עולת חודש בחודשו' (כח, יד), 'עשרון עשרון
לקראת מעמד הר סיני, מצווה עם ישראל על תיחומו של הר סיני ועל הגבלת הקירבה אליו: "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ
עם-ישראל לכוד בין הים לבין המצרים המתקרבים. זעקות ייאוש וחוסר אונים של בני-ישראל. משה מצטווה לנטות את ידו על הים על מנת שיבקע. בני ישראל
מיכל בין מכת חושך ומכת בכורות, מבדילה פרשיה העוסקת בנושא אחר לגמרי: בהלכות הפסח הקרוב במצרים, והפסחים שיבואו לאחריו. בני ישראל מצווים כבר עתה לקחת