אחת הביקורות על המכינות המעורבות היא שהרבה מבוגרי ובוגרות החמ"ד שמגיעים לשם, מתרחקים משמירת מצוות, בעוד החבר'ה שהולכים לישיבות, מכינות דתיות ומדרשות "יוצאים דתיים" בשנים
עולמו של המשפט העברי רווי במצוות, הנחיות ועצות טובות בענייני חינוך, המבליטות את מקומו הגדול והחשוב של תחום זה בחיים היהודיים. דומה, שכמעט ואין נושא
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא
מנכ"ל HIT על האתגרים של המכון, על האפשרות שהם יהפכו לאוניברסיטה, ועל פרויקט המעונות החדש מנכ"ל HIT מכון טכנולוגי בחולון, שמואל גולדברג, הוא סרוג,
באמצע התפילה, אחד הנערים סגר את הסידור ושלף את הפלאפון שלו. ביני לביני חשבתי על רמת ההתמכרות המוגזמת של בני הנוער למכשירים הסלולאריים במהלך החופש
בעוד שלושה חודשים בערך, ינשמו לרווחה הורים רבים עם שוב ילדיהם למסגרות החינוך, לאחר שעברו איך שהוא את החופש הגדול. הם יבטיחו לעצמם גם השנה,
רגל פה, רגל שם: עם התרחבות הרצף הדתי (שלא באופן רשמי, הלכתי או ממסדי), רבים שאינם מקפידים קלה כבחמורה רואים עצמם עדיין חלק מהמגזר הדתי.
על סף הישיבה התיכונית: חוסן רגשי מול הלא נודע בפינתנו הקודמות, עסקנו בהכנה שלנו, ההורים, כתומכים ומלווים של הבן בתקופה הקרובה בה הוא נדרש להכריע
האם שיחה על מיניות עם בני נוער דתיים היא רלוונטית, כאשר הם אמורים בכלל לשמור נגיעה? איך מתווכים את הפער שבין האיסורים שלפניי, לימים שלאחר
במאמרים הקודמים הדגשנו את תפקידנו כהורים בצומת של בחירת ישיבה תיכונית. מצד אחד, צריכה להיות לנו אג'נדה משלנו על בסיס הערכים שלנו והיכרותנו את בננו,
