
תואר בחיסכון
השנה, יותר מתמיד, חזרת הסטודנטים והסטודנטיות אל ספסל הלימודים מלווה בתחושת תקווה – אך גם בדאגה כלכלית כבדה. אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, שירות מילואים

השנה, יותר מתמיד, חזרת הסטודנטים והסטודנטיות אל ספסל הלימודים מלווה בתחושת תקווה – אך גם בדאגה כלכלית כבדה. אחרי חודשים ארוכים של מלחמה, שירות מילואים

בעקבות היומיים הראשונים של "מלחמת שמחת תורה" הנוראה שנפתחה ולא במקרה, חמישים שנה ויום אחד אחרי פרוץ מלחמת יום כיפור בששה באוקטובר: את

בטור הקודם ראינו שבאופן עקרוני נשים יכולות לעלות ולקרוא בתורה, אבל משום "כבוד הציבור" מנעו זאת מהן. בטור זה נעסוק בנושא זה של "כבוד הציבור".

המשך סעיף 2: הטעמים לפטירת נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן: בטור הקודם עמדנו על שלושה מהטעמים הבולטים לפטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן: א. אישה

עמדת הרמב"ם בנושא: בטור הקודם ראינו את עמדת הרמב"ם בפירוש המשנה למסכת קידושין דף כט, לפיו הכלל שמופיע במשנה ש"כל מצוות עשה שהזמן גרמא-אנשים חייבים

מבוא: השתתפות נשים במצוות ובטקסים דתיים פחותה בהרבה משל גברים. נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, כלומר, התלויות בזמן, כמו ישיבה בסוכה, לבישת ציצית והנחת

יותר ממאה שנים לאחר מתן זכות הצבעה לנשים במדינות רבות במערב, עדיין קיים פער משמעותי בין גברים ונשים בתפקידים ציבוריים ברוב המדינות. אולם, יש הבדל

נחתום את הדיון בסוגיה זו בהתייחסות למהפכה הגדולה בעשרות השנים האחרונות ביכולת של אישה להורות הוראה כפוסקת הלכה או כ"דוברת הלכה" (מונח של הרבנית מלכה

דמות מיוחדת בתנועת 'המזרחי' שתמכה במעורבות נשים בחיים הציבוריים גם כבוחרות וגם כנבחרות הוא הרב יהודה ליב זלוטניק (אבידע, פלונסק 1887- ירושלים, 1962). הוא התבסס

בטור הקודם עסקנו בגישתו של הראי"ה קוק כנגד בחירת והיבחרות נשים לתפקידים ציבוריים שהוצגה להנהגת 'המזרחי' בראשית ימי המנדט, והיא סירבה לאמצה. היו רבנים ציונים