
פוליטיקה של הסכמות
האם נזכה בתקופת שיקום? האם נחדש את הברית בינינו? האם נוכל לשוב ולהיות נאמנים לאירוע המכונן שלנו – יציאת מצרים, שבה התבגרנו, והפכנו מבית

האם נזכה בתקופת שיקום? האם נחדש את הברית בינינו? האם נוכל לשוב ולהיות נאמנים לאירוע המכונן שלנו – יציאת מצרים, שבה התבגרנו, והפכנו מבית

׳זמן חורף׳ השנה – בזמן הקורונה – מיצה מתוך בחורי ישיבות ההסדר ואחרות כוחות מיוחדים. ׳מתווה הישיבות׳ היה יכול להיות מנוצל להפקרות בריאותית, לסיכון הציבור,

משרד התרבות החליט לפתוח אתרי תרבות ומורשת רבים ללא תשלום ביום השבת, כדי שבין דרכי הבילוי של אלה שאינם נאמנים לברית עם הקב"ה ביום השבת

מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת ראשית למקד את הדיון במהות

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

"ועל כל פשעים תכסה אהבה" – דברי החכם מכל אדם מלמדים על כוחה הגדול של האהבה לכסות פשעים. יש בתכונה ייחודית זו דברים מלבבים. הגר"א

אחת המשניות המפורסמות עוסקת ביכולת של בית שמאי ובית הלל להתקיים במשותף, ולאפשר אפילו נישואין בין בית לבית. זה לא היה פשוט, בשל העובדה שאפשר

המפגש שבין משה רבנו ע"ה ובין יתרו, בשעה שראה יתרו את משה יושב מהבקר ועד הערב ודן את ישראל שב ומוצף גם בזמננו. משה רבנו

"אל יצא איש ממקומו ביום השבת" – בימים עברו, משמעות הביטוי הזה הייתה ברורה מאליה. ישנו מקום בו אדם נמצא וגר, ויציאה ממנו משמעותו יציאה

"ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" – דברי חכמת קהלת ביחסו המורכב והעמוק לחכמה מהווים מצפן יסודי ביחס לאין ספור עניינים המקיפים את עולמנו. אנו מכירים את