כל המאמרים במדור על סדר היום

  "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" הוא ביטוי שנאמרו עליו כל הדברים האפשריים – למן הצבת סימן שאלה גדול בסוף המשפט, ועד לבשורתו העצומה והמופלאה

  יחסי הציבור ומומחי הרפואה בתקופת הקורונה משקפים בצורה נפלאה את המתחולל גם ביחסי הציבור והעולם הרבני. הציבור פוגש מוסמכי רפואה רבים, וכן היקף גדול

  האם קיים מוסר טבעי? האם ישנה תביעה מוסרית כלפי האדם גם אם אין הוא מאמין במקור א-לוהי של המוסר? תשובת התורה לשאלה זו, לאור

  פרשת קין והבל מלמדת אותנו כמעט את כל מה שאנחנו צריכים לדעת על סכסוכים בין בני אדם. ראשית – הם קיימים. הסיבות שלהן מגוונות.

אחד היסודות הגדולים ביותר של חג הסוכות הוא ראייתו כצד הנמצא בדיוק במהלך ההפוך מחג הפסח – מלחמה ושלום. פסח הוא בתחילת הקיץ, ״לעת צאת

״בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך״ – בדברים אלה מדגישה פרשת קריאת שמע את העובדה שאהבת ה׳ והליכה בדרכיו אינה תלויה בשום מסגרת ובשום תנאי.

אפשר להתייחס אל תהליכים ביולוגיים כאל תהליכים ביולוגיים בלבד. לא לתת להם שום משמעות, מלבד העובדות הפרקטיות – ובעיקר היגיינה והקשור בה. זו הדרך בה

מהי חרות? אחת מביטויי החרות הגדולים ביותר היא העובדה שאנו משוחררים מכל תלות במשהו אחר. בראש ובראשונה במשעבד חיצוני, הכופה עלינו לעשות דברים שאין ברצוננו

שנים רבות לא נכנסנו לראש השנה בטלטלה כה עזה של המציאות, ובהטמעה עמוקה כי אכן "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". השנה האחרונה

התורה אינה סלחנית לשפיכות דמים. היא מנהלת מאבק נגדו מתחילתה. כבר בפרשת נוח נאמר ״שופך דם האדם – באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהים עשה