ודל לא תהדר בריבו
"ודל לא תהדר בריבו" – בדין התורה הראשון שישבתי בחיי פגשתי את הפסוק הזה במלוא עוצמתו. באותו מקרה, היה ויכוח כספי בין אדם עשיר יחסית
"ודל לא תהדר בריבו" – בדין התורה הראשון שישבתי בחיי פגשתי את הפסוק הזה במלוא עוצמתו. באותו מקרה, היה ויכוח כספי בין אדם עשיר יחסית
ברית הקודש שנחתמת במעמד הר סיני בינינו ובין ריבונו של עולם מוכתרת ב"אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". משמעותה של ברית זו
אחד מהכלים המכוערים בעולמה המפואר של המחלוקת הוא ייחוס מניעים שליליים לבעל הפלוגתא שלך. ייחוס זה ממיר את הדיון על הטיעונים עצמם בביקורת על כך
האם התורה וההלכה מסייעות הם הכלים הטובים ביותר להתמודד עם התופעה המכוערת של האלימות, גם זו שבתוך המשפחה ? האם התורה הראשונה שמלמד משה רבינו
התפוצצות פרשת ה"שופט המכה" מהווה הזמנה לרענון אמיתות יסוד בדבר המשפט. אדגיש בפתיחה כי אין בדברים הבאים כל קביעה ביחס למעשה הספציפי, כיוון שאין לנו
ישנם גם דברים שלא חייבים לעשות; הביטוי "לצאת ידי חובה" הוא ביטוי חשוב מאוד, המלמד שיש חובות שצריך לקיימן, אולם יש לו גם צל, צד
האם מה שהציע יתרו למשה רבינו שייך לתחום המסגרת או לתחום התוכן ? האם יש לקרוא את תרומתו של יתרו כתרומת יועץ ארגוני, או שהוא

כך מספר מדרש תנחומא על שאירע במחנה ישראל בשעה שמינה משה רבינו את בצלאל להיות בונה המשכן: "…כשירד משה אמר להם לישראל: כך אמר לי

שני פנים למצוות זיכרון מה שעשה לנו עמלק בדרך בצאתנו ממצרים. פן אחד הוא הפן הפונה כלפי חוץ. אנו מצהירים במצווה זו כי אין אנו
סיפור יפה ששמענו מפי מורנו ורבנו הרב עמיטל זצ"ל: לפני כארבעים שנה הוא היה אורח השבת סמינריון של גשר בצפת. שבת זו שהייתה מרוממת מאוד