הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)האם אדם יכול להכביד את ליבו ? בוודאי. וזה אחת התכונות היותר חוסמות שקיימות באדם עצמו. יש לשים לב כי הכבדת ליבו של פרעה מתוארת בשני נוסחים שונים. נוסח אחד, השכיח בחמש המכות הראשונות, הוא "ויכבד את לבו"; לעומת זאת. בחמש המכות האחרונות המכביד הוא ריבונו של עולם. ברובן כתוב במפורש "ויכבד ד' את לבו", ואילו במכה היחידה בקבוצה זו בה – ברד – בה נאמר "ויחזק לב פרעה" בלי לציין כי הקב"ה הוא שהכביד, מבאר הקב"ה למשה רבינו "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו". עולה אפוא כי הכבדת ליבו של פרעה אכן נבעה משני מקורות שונים. במכות הראשונות הוא עצמו הכביד את ליבו, וזו הייתה תוצאה של בחירתו הרעה; במכות האחרונות ריבונו של עולם הכביד את לב פרעה, ולדעת ראשונים רבים זה עצמו היה חלק מעונשו של פרעה.
מהי הכבדת לב ? הכבדת לב מכונה בימינו "הינעלות", לאמור: אדם נאטם וננעל. הוא מאמץ גישה בסיסית למציאות נתונה, ומכאן ואילך לא ניתן עוד לשנותה. הוא אינו נענה לתביעה להתבונן על תוצאות הגישה שלו; הוא אינו מאפשר לעצמו לבדוק מחדש את הנחותיו; הוא משלם מחיר יקר על אטימותו, אולם דבר אינו מזיז אותו ממקומו; פעמים רבות מביאה התנהגות זו לקריסתו, אולם גם כאן הוא לא מסוגל לעשות את השינוי.
אחת הדוגמאות הכואבות להכבדת לב מתחוללת בחיי המשפחה. מריבות משפחתיות ושסעים פנימיים נפתחים בסדק מסוים, באירוע, בתסכולים וכאבים, אולם כל עוד לא מוכבד ליבו של אחד מהצדדים האפשרות לשינוי ולהתחדשות עדיין קיימת. כאשר הלב "קל" או למצער פתוח, יש כוח ביד דברי פיוס וריצוי, דברי ליבון וויכוח, הכרעה פנימית ללכת בדרך של הנעלבין ואינן עולבין, ועוד כלים רבים המאפשרים לרכך את הכאב – לאפשר את סתימתו של הסדק ופנייה לדרך חדשה. אולם משעה שמוכבד הלב לא ניתן עוד להזיז אותו ממקומו. לאורך כל ימי חייו יישא מכביד הלב את המצוקה, את הכאב, את העלבון ואת הכעס – ויתמכר אליו. דבר לא יזיזנו ממקומו. ואז הוא משלם מחיר כבד לאורך כל ימי חייו. הוא יתבונן בסוף מסע החיים אל ההשחתה שהוא השחית, אל הבזבוז שהוא בזבז, אל ההחמצה שהוא החמיץ ביכולת לחיות בחיים שמחים ומפויסים, אולם כל זה יהיה מאוחר מידי.
זו דוגמה אחת בלבד, הבאה ללמד על הכלל כולו. הביטוי המקובל "אל תהיו כבדים" אינו נוגע רק לגמישות הטכנית וליכולת לשנות תוכניות מעשיות. לאור פרשת השבוע, הוא קורא לכולנו לא להכביד את ליבנו כאשר ישנה חשיבות עליונה לבחון את המקום בו אנו מתמרנים את עצמנו אליו מחדש; הוא מלמד כי אל לנו לנהוג כ"כלב השב אל קיאו", אלא להיפתח לאפשרויות נפשיות חדשות. הקיבעון המחשבתי והרגשי אוטם את האדם מהיכולת לגלות את מרחב האפשרויות האחרות, את הדרך המאירה יותר והמאפשרת יותר, ואילו ההכרעה שלא "לב קל" מאפשרת לאדם לשנות כיוון, ולהתאימו למציאות הרלוונטית. פרשת השבוע שלנו היא ההזדמנות ללמוד מה עשה פרעה לעצמו – ולנהוג בהפך הגמור. לב טוב, לב קל, לב מכיל, לב פתוח.
(וארא תשעד)
