כל המאמרים במדור על סדר היום

יסודות רבים אנו למדים מהתנהגותם של אבותינו, ובעיקר באלה שאין מחלוקת עליהם, והם צריכים להיות נר לרגלי כולנו. לאורך ספר בראשית כולו אנו למדים על

ברית המילה מציבה לנגד עינינו יסוד מהותי שהוא רחב בהרבה מאשר המצווה עצמה. מעבר להיותה סימן ההיכר הגופני המובהק בגופו של זכר בישראל– היא היוותה

הפטרת השבוע פותחת באמירה קשה וכואבת: "וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ" (מלכים א', א'). דוד המלך זקן. הוא חלש ופסיבי,

איך להתייחס לזיקנה ? יש בה ממד אובייקטיבי מובהק, שתואר בצורה דרמטית על ידי קהלת: "…עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים

אחת התופעות המובהקות המשתקפות בספר בראשית היא היות כל משפחותיהם של מייסדי האומה מורכבות, מסובכות ובלתי מושלמות. אברהם אבינו, ראש האומה ומייסדה, נאמן בבריתו של

מהי הדרך לגשר בין מה שאנו לומדים כבר בכיתות היסוד על היווצרותה של הקשת, לבין העובדה שהקשת בענן מופיעה בפרשתנו כאות ברית בין הקב"ה ובין

חלוקת הפרקים בתנ"ך, כפי שכולנו משתמשים בה היום כדי לציין מקום בתנ"ך, באה ממקור שכלל אינו יהודי. היא מיוחסת לבישוף נוצרי כלשהו, ואף שהזהות אינה

פרשת עין גנים, שהתחוללה בשנת תרע"א (1911) נודעה כאירוע בו התקיים חילול שבת ההמוני הראשון בתולדות ארץ ישראל המתחדשת. אסיפת פועלים רבת משתתפים שנאבקה בעיקר

"ולא יכלו דבר לשלום" – קשה למצוא מילים עוצמתיות יותר המתארות את שורש הקרע, הפילוג, המכירה וההפקרה מאשר מילים אלה. יש להם כמובן רקע, וחז"ל