כל המאמרים במדור על סדר היום

ברית פרשת ניצבים, וקריאתה כל שנה מחדש לקראת ימי המלכת ד' וכפרת העוונות– מזכירה לנו את היסוד הגדול של התורה: התורה ניתנה לכלל ישראל. תולדות

רשת האינטרנט הרחיבה את האפשרויות להכות בסתר, בדרכים שונות ומגוונות. בראש ובראשונה בעובדה שכל אדם יכול לכתוב כל דבר, בלי להזדהות, בלי לאשש את טענותיו,

מצוות שילוח הקן, המהווה בסיס לדיון בתחום טעמי המצוות, התבארה בפשטות על ידי הרמב"ן בהצעתו הראשונה כמצווה מקבילה למצוות "אותו ואת אנו לא תשחטו ביום

האם ניתן להצביע על סדר מסוים בדיברות האחרונות ? הבה נשים לב לעובדה זו: "לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב, ולא תענה ברעך עד שווא.

לו היינו קוראים את תחילת פרשת השבוע כמצפן פוליטי; לו היינו מציבים את המילים הפשוטות ביותר הכתובות בתורה לחוקה המניעה אותנו; לו היינו נענים לדברי

ציורים בוסריים המלווים אותנו מימי ילדותנו יוצרים חסימות רוחניות כשאנו מתבגרים, והם אינם מצליחים עוד להניע אותנו לצעוד בדרך אחרת. בהקשר של ראש השנה –

"וזאת הברכה" – קשה לעמוד על טיבו של המושג ברכה, לא כאשר מדובר בין א-לוהים ואדם, וגם לא כאשר מדובר בין אדם לחברו. מה אנו

גורמים רבים משפיעים על חייו של האדם: הוא מושפע מאוד מהמשפחה בה גדל; המרכיבים הגנטיים מעצבים בצורה משמעותית דברים רבים בחייו; מדעי המוח מלמדים אותנו

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" – מורנו הגדול,