כל המאמרים במדור על סדר היום

"לא נשכח ולא נסלח" הפך להיות ביטוי שחוק בחברה הישראלית. הוא נאמר מכיוונים רבים, כאשר כל צד מטיח אותו בצד השני, כאשר הוא מבקש לשלול

ייחודו של ראש השנה הוא בראש ובראשונה בעצם קיומו. בכל העולם כולו אין משמעות כלשהי לימים האלה והם ימי חול לכל דבר, ואינם מוזכרים בכלל

"כולכם" – בכל שנה ושנה אנו קוראים בתורה על הברית שנכרתה בין הקב"ה ובין כנסת ישראל. התורה מדגישה: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית

"אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – הפסוק כמובן אינו קובע שהכאה בגלוי מותרת, אלא שהדרך להתמודד עימה היא על ידי תביעה, עדים

העיסוק הפוליטי האינטנסיבי ביחסי הכוחות הלאומיים שבין מערכת המשפט לשאר זרועות השלטון משכיח בצורה מדאיגה את חיי היום יום, ואת התפקיד הבסיסי ביותר של מערכת

"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ ה׳ אֱ-לֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ". מצוות רבות בתורה מלמדות אותנו על החובה לחלוק את השפע שבו זכינו לאחרים.

ארץ ישראל היא ארץ מאתגרת. זו אינה בשורה חדשה, וגם לא תוצאה רק של השנים האחרונות. היא תמיד הייתה כזו. פרשת השבוע שלנו עוסקת באתגרים

עם שלושת שבועות הפורענות שסיימנו כעת, היה אפשר להזדהות השנה באופן מיוחד. בקהילות רבות נוספה קינה מיוחדת על אירועי השנה האחרונה, חרף סערות וזעזועים שהחלו

"וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא