כל המאמרים במדור סוכות

פרק התהלים שאותו אנו אומרים בכל יום, ופעמיים בחנוכה, נחלק באופן בולט לשני חלקים. ראשון בהם הוא שבח והודיה לריבונו של עולם על גאולה ממצוקה.

את פירות מערכת החינוך, ובתוכה תנועות הנוער, על חשיבותן העצומה, ראינו בשנה האחרונה בצורה משמעותית ביותר. התגייסותם של בני הציונות הדתית, יחד עם רבים-רבים מעם

השנה, החלטנו לארח בסוכה של "שבתון" 7 אורחים שקשורים למלחמת "חרבות ברזל": פראמדיקית, אב שכול, מילואימניק, שורד ממסיבת הנובה, רעיה של מילואימניק, אם של חטוף

מדי שנה, עם צאת יום הכיפורים, אנו עדים לשינוי הנעשה בחצרות: אט-אט קמות להן סוכות מרשימות ויפות, והרחוב הופך הומה ומלא תכונה. את השקט היחסי

מדי שנה בחג הסוכות, אנחנו יוצאים מביתנו היציב והקבוע למבנה פשוט וזמני, הסוכה, למשך שבעה ימים, ולומדים להעריך את הנוחות והביטחון שיש בביתנו. אולם, בתשפ"ד

אין לי מושג איך השערורייה הזו התרחשה, אבל רק עכשיו יצא לי לקרוא את ספרו הנהדר והמשובח של חילי טרופר, "מקום בעולם". מעבר לכמה מילים

מצוות ארבעת המינים כפי שהיא מוכרת לנו היום – אתרוג, לולב, הדס וערבה – לא נהגה באותה צורה במסורת האתיופית. שם נהגו להניח ענפי ערבה