הפרשה פותחת: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". כמה מאות שנים לאחר מכן פותח ישעיהו הנביא את אחת הנבואות שלו- "שמעו שמים והאזיני ארץ",
מאז שהתמניתי לרב קהילה, בכל שנה מחדש, אני מתלבט איך לבנות את הסוכה המשפחתית שלנו. וההתלבטות הטכנית השולית לכאורה הזו, מקפלת בתוכה דילמה יסודית ומשמעותית
יש להאמין שההשגחה האלוקית תוביל אותנו למציאות טובה יותר כפי שהיה בזמן יציאתנו ממצרים בפסוקי התורה שני הקשרים עיקריים לחג הסוכות. בספר דברים מודגש
אנו מאמינים שאחת משכבות ההגנה העוטפות את עם ישראל, מאז ולתמיד, היא ההשגחה האלוקית הנסית חג הסוכות והישיבה בסוכה חביבים מאד על ישראל. לבניית הסוכה
אמרו חז"ל: "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה…" (גמרא שבת ל' עמוד ב'). מה כל כך הפריע לחז"ל בספר קהלת?
תו סגול, תו ירוק, תו שמח. דומה שמרוב תווים הבאים וניחתים עלינו לטובה בתקופה זו, ניתן להלחין פרטיטורה שלמה וסימפוניה מופלאה. אכן, ה"תו הירוק" –
בסוכה נהיה עם הראש בעננים, אך עם הלב בעניים כמה מעלות טובות יש לסוכות של זמננו: הן קלות לבניה, נוחות לישיבה ולשינה, וניתן בנקל לקיים
"וישמן ישורון ויבעט" – פסוקים מסוימים זכו להיכנס לשפה העברית כביטוי העומד בפני עצמו. כזה הוא הקשר שבין "וישמן" ובין "ויבעט", ובו משתמשים כאשר מבקשים
במילונים, שתי הגדרות למסך: וילון, פרגוד מצד אחד ו"לוח דיגיטלי להצגה חזותית של נתונים אלקטרוניים", מצד שני. האדם עבר בדורנו מן המשמעות של מסך חוצץ
"וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג) פסוקים אלה כנראה קשורים לביטוי המפורסם "ארץ זבת חלב ודבש", הנזכר במקרא כעשרים פעמים. אף שמדובר במטבע
