הרב ד"ר רונן לוביץ (רב ניר עציון, נשיא תנועת 'נאמני תורה ועבודה')לקראת חג שמחת תורה הקרוב, עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו בו ביום. האחת טענה שיש לבטל את השמחה והריקודים, להצטמצם לשבע הקפות קצרות ושקטות ולהעמיד את החג על עיקרו: שמיני עצרת; האחרת סבורה שכל עמעום קמעא של השמחה מהווה כניעה לטרור, וכי דווקא בתקופה זו עלינו להרבות בשמחה של מצווה שמבטאת את המשכיות הקיום היהודי הישראלי מתוך ביטחון, חיות וחיוניות.
ברצוני להציע דרך שלישית שתכריע ביניהן, שמבוססת על מסורת ישראל שהטמיעה את זכר החורבן בטקסי שמחה של מעגל החיים והשכילה לשלב בין זיכרון כואב ועצב לבין שמחה והודיה במעגל החגים. שיבוץ אזכורי השבר והנכחת החסר באירועי שמחה, והצמדת ימי אבל לימי הודיה, מעניקים לנו לגיטימציה לשמחה כנה שאין בה אסקפיזם או הדחקה ולא התעלמות מהרע. בכך, ניתן מקום למגוון הרגשות הטבעיים והאנושיים שצריכים להיות מוטמעים בחיינו הדתיים והלאומיים.
יום שמיני עצרת משלב בתוכו מקדמת דנא היבטים של דין ושל עצבת. תפילות הגשם נאמרות בניגון של ימים נוראים, שכן עננים כבדים של דאגות מעלינו מרחפים: האם נזכה לימי גשמים ולהצלחת יבולים או שבצורת קשה תאיים על החיים? הזכרת נשמות שנהוגה ביהדות אשכנז מאז חורבן הקהילות באירופה במהלך מסעי הצלב (גזרות תתנ"ו), מעלה את זכרם של קרובים שנפטרו, קהילות פאר שנחרבו ויהודים שנרצחו על לא עוול בכפם.
סיומה של תורה מוסיף נדבך של כאב על מות משה איש הא-לוהים, ואכן בקהילות ישראל בדורות עברו היה מקובל לשלב פיוטים על פטירת משה בתפילות שמיני עצרת. אברהם יערי כותב בספרו 'תולדות חג שמחת תורה' על שבעים פיוטים, שחלקם נכתבו בסגנון של קינה ונאמרו בניגוני אבל ובקול בכי (עמ' 383 ואילך).
לאור זאת, אביא להלן את עיקרי הצעתי המעשית לסדר הקפות המכיל שילוב משמעותי של זיכרון והודיה בשמחת תורה. הצעה זו כבר זכתה לתגובות חיוביות רבות, ולפיה כל אחת משבע ההקפות תוקדש לקבוצה אנושית מסוימת שקשורה לאירועים השנה החולפת. כל הקפה תיפתח במשפט של תפילה למען אותם אנשים ונשים, מתוך זיקה לאחד משבעת האושפיזין שבמהלך סוכות אותנו מלווים. לאחר אמירת פסוקי הפתיחה המקובלים של כל הקפה, אפשר להוסיף אמירת פסוקים וכן שירים הקשורים לנושא ההקפה. דוגמאות לפסוקים ולשירים מתאימים הובאו בחוברת "עננו ביום קראנו" של "בית הלל", שזמינה במרשתת, ושם הובאו גם הצעות נוספות על זו, כגון הדלקת נר נשמה נוסף בערב החג, אמירת "יזכור" לנשמות הרוגי שמחת תורה ועוד. אציין שבגיבוש הדברים ופירוטם נעזרתי במנכ"לית הארגון, הרבנית שלומית פיאמנטה.
ההקפה הראשונה תיוחד לחטופים, בתפילה לשלומם ולשחרורם. בתפילה שבזכות אברהם, איש החסד, שנלחם בארבעה מלכים לחלץ את אחיינו החטוף, נזכה לראות בשיבת חטופינו וחטופותינו במהרה לשלום.
ההקפה השנייה תוקדש לכל האזרחים שנרצחו במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ובהמשך השנה, ולחללי צה"ל, המשטרה, כיתות הכוננות וכל אנשי כוחות הביטחון וההצלה שנהרגו במלחמת "חרבות ברזל". בזכות יצחק, נאזר בגבורה, יזכור ה' ברחמים את בניו ובנותיו הגיבורים והתמים, תעמוד לכל ישראל זכותם וניוושע ברחמים.
ההקפה השלישית תוקדש לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון. בזכות יעקב, שנאבק לילה שלם ולא נכנע, וזכה לברכה ולשם ישראל שעלינו נקרא, נזכה לרוח גבורה ועטרת ניצחון.
ההקפה הרביעית תוקדש לפצועי צה"ל ונפגעי מתקפות הטרור בתפילה להחלמתם.
בזכות משה רועה עמו, שהתפלל לרפואת מרים אחותו ונענתה תפילתו, נתפלל שישלח ה' רפואה שלמה לכל פצועי הגוף והנפש, יסעדם ויחזקם לרפואה שלמה.
ההקפה החמישית תוקדש לכל תושבי הצפון והדרום שנאלצו להתפנות מביתם. בזכות אהרון הכהן, אוהב ישראל שנשא שמות כולם על ליבו תמיד, נתפלל לשיבת כל קהילות ישראל למקומן, וחזרת המפונים לבתיהם בשמחה ובביטחון בקרוב.
ההקפה השישית תוקדש למשפחותיהם של המגויסים בסדיר, בקבע ובמילואים וכל התומכים בהם. בזכות יוסף הצדיק, שזכה לחבר מחדש את משפחתו ולכלכל את בית אביו, נתפלל לכוחות גוף ונפש לכל בני המשפחות העומדים איתנים בעורף ומתמודדים עם אתגרי התקופה הגדולים.
ההקפה השביעית תתמקד בכל המתנדבים לסוגיהם השונים שתרמו מזמנם, מאונם ומהונם לסייע ולעודד את רוחם של חיילי צה"ל, של הפצועים, המשפחות השכולות והמפונים. בזכות דוד המלך שהתנדב להביא מזון וצידה לאחיו שבמערכה, ונדבה רוחו אותו לחרף נפשו מול גוליית לישועת עמו, נתפלל שהמתנדבים, המסייעים והתורמים – הקב"ה ישלם שכרם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם.
"עֶצֶב נְבוֹ", כלשון המשוררת רחל, ילווה אותנו השנה בשמחת תורה, ודווקא מתוך העצב העם יתעצב, כוחו יתעצם, רוחו תתגדל, ונוכל להכריז קבל עולם ומלואו: "חזק, חזק ונתחזק" ולהתחיל בשמחה מבראשית.
