כל המאמרים במדור בראשית

הפטרת השבוע מתארת מציאות נִסית של אחדות בתוך עם ישראל, ובינו לבין אלוקיו: "…הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֵּין הַגּוֹיִם… וְקִבַּצְתִּי אֹתָם מִסָּבִיב, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם

מעמד התוודעות יוסף אל אחיו היה טעון רגשות עזים של פחד וחרדה מעתיד בלתי צפוי. על כן לא פלא ש: "לֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ

בפרשת ויגש מגיע העימות בין יהודה ליוסף אל שיאו. הטקסט המקראי מטבעו אינו חושף את כל מה שהתרחש. חכמינו במדרש מתארים את המאבק בין שני

"הַעוֹד אָבִי חָי" שירים מועטים הפכו לנכסי צאן ברזל של כלל הציבור הישראלי. אחד מהם: "עוד אבינו חי" שהלחין ר' שלמה קרליבך. ר' שלמה לקח

לאחר שהגביע נמצא באמתחתו של בנימין, באה לידי מבחן קשה ומאתגר הערבות שלקח יהודה על עצמו בפני אביו. יהודה בחר לקחת על עצמו אחריות עצומה

השימוש של התורה בביטוי 'וישב' נדרש בחז"ל: "ביקש יעקב לישב בשלווה" (רש"י בראשית לז ב), כביטוי לתחושתו של יעקב שמימש את יעוד חייו, לאחר שהתמודד

מה קרה בבית יעקב שגרם לאחים לשנוא את יוסף אחיהם שנאה כה עזה עד כי התנכלו להמיתו? איזה דברים נוראים עולל יוסף לאחיו? רש"י כתב

אהבת היתר של יעקב אבינו את יוסף כי בן זקונים הוא לו, והוצאת הדיבה של יוסף על אחיו, גרמו לכך ש: "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" כתנת פסים. כמה טעון הוא הביטוי. זהו הסמל – לכאורה