כל המאמרים במדור בראשית

חכמינו ז"ל קבעו כי "מצות חנוכה – נר איש וביתו" (שבת כ"א, ב), ולפיכך עלינו להדליק נר חנוכה בבתינו. קביעה זו נראית תמוהה לאור החשיבות

ריכוז כזה של כנות איננו מוצאים במקרא באף מקום. "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ, כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים …אִם כֵּנִים אַתֶּם, אֲחִיכֶם אֶחָד

התורה מתארת באריכות את שני חלומותיו של פרעה, פעמיים, בשינויים קלים והנה עיקריהם: "והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו"

  כשביקש יצחק אבינו לירד למצרים נתגלה אליו הקב"ה ואמר לו: "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך". באמירה "שכון בארץ" למדו במדרש [ב"ר סד] שהוטלו

פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה אותם אין פותר לפרעה. היאך דוקא פתרונו של יוסף מוצא לו מסילות ללבו של פרעה ועבדיו? וכן, היאך אוזר יוסף

  פרשת השבוע מתכנסת אל אירועים פנים משפחתיים המתרחשים בבית יעקב. היחסים המורכבים מתוארים כבר בתחילת הפרשה וזאת על רקע שתי אנקדוטות. הראשונה עוסקת ביחס

לא רק בימינו עולות פרשיות קשות בנושאים שהצניעות יפה להם, המביכות הורים ומחנכים. גם בפרשת וישב שתי פרשיות מורכבות, שבמרכזן ענייני יצר, צניעות ועריות, המאתגרות

בפרשת וישב מסופר שיוסף, על פי פקודת אביו יעקב, הלך לראות מה שלום אחיו (בראשית, ל"ז ט"ז). הפרשה מעוררת תמיהה גדולה על יעקב וכי לא

אנו, הנקראים יהודים על שם יהודה, נקראים כמוהו לגלות כנות, אחריות וערבות, ולהפוך כל ירידה ומעידה לתיקון ולעלייה אחרי שיוסף הופרד מאחיו "וְהוּרַד מִצְרָיְמָה", גם

שבח גדול יש בדבר, ליטול מדי פעם פסק זמן, וליהנות – בקדושה וטהרה – מעולמו של הקב"ה, גם בעולם הזה תיאור פרשת חייו של יעקב