היסודות בחלום: שמיים, ארץ, מלאכים, עלייה וירידה, הם המטאפורות הבסיסיות לתיאור ישותו, חייו ושאיפותיו של העם היהודי תורת ההכרה – אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות
אחת התמונות הקשות ביותר בספר בראשית ובתורה כולה היא דו השיח שבפרשתנו, בין יעקב אבינו לרחל. "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב. ותקנא רחל באחותה.
פרשת השבוע ממשיכה את סיומה של הפרשה הקודמת בה צווה יעקב ללכת פדנה ארם. גם הפטרת השבת פותחת בתיאור זה של יציאתו של יעקב
פרשת השבוע מקפלת בתוכה את הדרמה הגדולה של פרשת נטילת הברכות בעורמה של יעקב. תחילתה בבקשת יצחק מבנו עשיו לצאת לצוד לו ציד לעשות לו
מעריכים שכ-2.5 מיליארד איש חיים באזורים דלים במים, תופעה שצפויה להחריף עם התחזקותם של תהליכים כמו משבר האקלים. בפרשת השבוע חוזר פעמים רבות הסיפור
החינוך לאמונה ולמידות יישאר לעד הבסיס לתולדות האומה ורציפות הדורות מערכת החינוך נמצאת במרכז ההתעניינות של החברה הישראלית. בשנים האחרונות היא גם זוכה לנתח הגדול
"אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו", שורר המשורר נתן אלתרמן ב"זמר הפלוגות" שלו. אך מהן "חפירות חייו" של עַם, והיכן ניתן למוצאן? בלשון ימינו, הפכה
כשיעקב מגיע אל אביו, מתפלא יצחק על המהירות שבה הופיע לפניו, שאינה תואמת את ציפייתו ממשך הציד של בנו. "ויאמר יצחק אל בנו מה זה
מנקודת מבטו של יעקב עשו עשה טעות גדולה, אבל מבחינתו של עשו מדובר בעסקה ראויה ומשתלמת בניסוי שנערך בסוף שנות ה-60 של המאה העשרים באוניברסיטת
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) בפירושו "העמק דבר" [בראשית כד סה] מסביר מדוע לא הצליחו רבקה ויצחק ליישב בהידברות את חילוקי הדעות שלהם ביחסם
