
האם 'קדמת למלאכי השרת' או 'יתוש קדמך'?
בשעה טובה אנחנו חוזרים ומתחילים מ'בראשית', לקרוא מחדש את תורת חיינו, להתעמק ולמצוא בה השראה להתנהלותנו. במרכז הפרשה 'בריאת האדם' – ביום השישי, בריאה

בשעה טובה אנחנו חוזרים ומתחילים מ'בראשית', לקרוא מחדש את תורת חיינו, להתעמק ולמצוא בה השראה להתנהלותנו. במרכז הפרשה 'בריאת האדם' – ביום השישי, בריאה

ברצוני להתחיל בסדרת מאמרים על פרשיות השבוע לאור דרכו הפרשנית של מו״ר הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) זצ״ל. כפתיחה מאמר ארוך יותר ומפורט

שוב, נקרא מחדש ונלמד את חמישה חומשי התורה. לכאורה – סתירה לוגית. כיצד יהפוך הישן לחדש? כיצד ניתן ללמוד טקסט מוכר, מבראשית? תשובה לשאלה

בסיפורו של פרנץ קפקא "לפני החוק", מסופר על בן כפר שרוצה להיכנס בשער החוק, אולם הוא רואה שיש שומר גדל גוף ומצויד היטב העומד בשער

נער הייתי וטרם זקנתי, ובכל זאת, בכל עשרות המקומות שהתפללתי בימי חיי, ומבין כל אלפי המתפללים שראיתי, מעודי לא פגשתי אדם, ולו אחד, שהיה עצוב

אם התורה מוגדרת כאוסף המצוות המחייב של עם ישראל אזי כלל לא ברור מה מקומו של ספר בראשית בתוך הסדרה המכונת חמשה חומשי תורה.

מילה אחת שיש בה הכל- שיעור במנהיגות, בהתנהלות ציבורית, במידות ובענווה- 'נַעֲשֶׂה'. יכול היה הקב"ה להרשות לעצמו בשקט לכתוב בתורה 'אעשה אדם', ואף אחד לא
קבלה היתה ביד משה שאין עמלק נופל אלא ביד בני יוסף, שנאמר "וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה – וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ" (עובדיה א', יח), לפיכך זירז את
"ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה" –יצחק ורבקה נחשפו לעובדה כי עשו התחתן עם מי שאינו ראוי להיכנס לעולמם: "ויהי עשו בן ארבעים שנה, ויקח אישה

אם יש את נפשנו לדעת את שורשיה של האנטישמיות ושל שנאת ישראל לדורותיה, עיון קצר בפרשת השבוע ייתן לנו אולי קצה חוט ומעט תובנה על