כל המאמרים במדור בראשית

אחד היה אברהם, ועל דמותו ומעשיו נכתבו ספרים רבים. להלן אסכם חמישה יסודות שהניח, והם רמוזים בשמו בראשי תיבות. א' – אמונה: מקובל לראות את

אחוד לכם חידה: אדם שהיה נתון בעבדות, שעבר במהלכה גם עינויים ולאחר תקופה שכזו שכללה אף היבט של פריון ולידה, הצליח לברוח מאדוניו. בריחתו הובילה

מעטים הם הפסוקים שחבויה בהם עוצמה כה רבה כמו הציווי הפותח את פרשתנו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ. מֵאַרְצְךָ. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. וּמִבֵּית אָבִיךָ. אֶל הָאָרֶץ

בפרקים הפותחים את ספר בראשית והמספרים על בריאת העולם, מופיע בהקשר של בריאת האדם ביטוי הייחודי לאדם – 'צֶלֶם אֱ-לֹהִים'. הצירוף הזה איננו מופיע בתיאור

המדרש בבראשית רבה (וילנא, פרשת נח, פרשה ל, סימן י) מציע לנו דיוקן כפול של צדיקות, המשתקפת דרך שתי דמויות מקראיות מרכזיות, נח ואברהם, וזאת

סיפורה של פרשת נח הוא מן הדרמטיים שבתורה: העולם כולו מושמד במבול, ורק נח ומשפחתו ניצלים בתוך תיבה. המדרש מתאר את נח כמי שהיה "צדיק

עו"ד אלי וילצ'יק שאלה עתיקת יומין וקשה היא השאלה מדוע הקב"ה לא שעה למנחה של קין, ואילו למנחה של הבל הוא כן שעה – דבר

מתוך מורשת הרב יונתן זקס זצ"ל התגלגלה לידי פעם הזדמנות לשאול את ההיסטוריון הקתולי פול ג'ונסון איזה דבר ביהדות הרשים אותו ביותר בתקופת עבודתו על

מלאו שנתיים ליום שבו חמאס ניסה לשטוף את הארץ ב"מבול אל-אקצא" ("טוּפַאן אלְ־אַקְצַא" – "טוּפַאן" הוא "המבול" המקראי, שאומץ ע"י הקוראן ב'סורת נוח'): "כמו המבול,

עם חזרת החטופים החיים הביתה, היו רבים שהורידו את סיכת החטופים. הבולט בהם היה יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. הוא לא היה היחיד. אחריו הלכו מוסדות