הבשורה בהולדת שת
כאשר חוה יולדת את בנה הבכור היא הייתה כה מאושרת עד אשר חשבה, שהיא זו שיצרה אותו, כפי שמשתמע מקריאת שמו: " וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת
כאשר חוה יולדת את בנה הבכור היא הייתה כה מאושרת עד אשר חשבה, שהיא זו שיצרה אותו, כפי שמשתמע מקריאת שמו: " וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת

קשה שלא להפריז בחשיבות רש"י הראשון על התורה. ראשית מפני שהוא 'ראשון', אבל גם מפני שהפך למצע לתנועה הציונית בכלל ולציונות הדתית בפרט: " אמר

בריאת העולם בפרשה מתוארת כאירוע חד-פעמי. ממנה משתמע לכאורה שקיום העולם שנמשך ממנה ואילך הינו סטטי, והתנועה המחזורית בעולם היא פעולה רוטינית וקבועה שחוזרת על

שמואל (מולי) יסלזון ראש מטה איגוד ישיבות ההסדר – מדוע נברא האדם אחרון בשרשרת הברואים, ולא ראשון? כמו שניתן היה לצפות ממי שמוגדר כנזר הבריאה.

אפשר להתייחס לשמו של האדם בשתי צורות- האחת טכנית והשנייה מהותית. ברמה הטכנית, שמו של האדם הוא רק איזה שהוא סימן זיהוי, דרך ליצירת תקשורת

הגמרא [תענית ה ב – ו א] מספרת: "רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא, אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! אמר

באופן אירוני משהו, דווקא פרשת "ויחי" מתארת את הסתלקות שני אבות האומה, יעקב ויוסף. תיאור פטירתו של יוסף קצר – בן מילה אחת ("וימת יוסף")

אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר בתורה כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים מארץ כנען. מדוע אזור זה הפך למקום מושבם של בני

אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים-עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע את ברכתו ונבואתו טרם ייפרד מהם. לא

פרשת 'ויחי' באופן הפוך משמה, מדברת דווקא על מוות. מותם של יעקב ויוסף. יעקב היא הדמות הראשונה במקרא המודעת למותה המתקרב ומתכוננת אליו בשלבי פרידה