
המבנה הקוצנטרי של התפיסה האמונית
27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה. גם בשיא הספרותי, רגע ההתגלות,

27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה. גם בשיא הספרותי, רגע ההתגלות,

גנרל אורד וינגייט – קצין בריטי נועז, אמיץ ורב-תחבולות, שזכה לתהילה על פעולתו במערכות שונות בעיקר סביב מלחמת העולם השנייה. בהקשר הארץ-ישראלי אורד וינגייט רכש

הפרשה הקודמת הסתיימה בגזר דין של יוסף השולח את האח הצעיר, בנימין, לרצות עונש 'עבדות', בגין גניבת הגביע. הפרשה שלנו נפתחת בבקשת יהודה לעיון חוזר

יעקב ויוסף נפגשים אחרי עשרות שנות ריחוק. '…וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד' (בראשית מו כט-ל). תיאור הבכי בגוף יחיד מעלה את

כאשר התורה שוזרת באותו הסיפור מילת מפתח, וחוזרת עליה כמה וכמה פעמים, היא מבקשת להפנות את תשומת ליבנו שבסיפור הזה- זו מילת הקוד והיסוד, שבאמצעותה
פרשת עין גנים, שהתחוללה בשנת תרע"א (1911) נודעה כאירוע בו התקיים חילול שבת ההמוני הראשון בתולדות ארץ ישראל המתחדשת. אסיפת פועלים רבת משתתפים שנאבקה בעיקר

מילת הקוד והמפתח, בהטיותיה השונות, בפרשה הקשה והטראגית של מכירת יוסף היא – 'אָחִי'. זה מתחיל בתיאור המצב הבסיסי של המציאות: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה

במהלך קריאת דברי האחים, רגע לפני ההגעה של יוסף לקראתם, אנו מוצאים שינוי מפתיע בעלילה [בראשית לז יט – כ]: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו

פרשת חייו של יוסף, הנמתחת על פני ארבע פרשיות ותריסר פרקים, יותר מכל אחד מאבות האומה האחרים, זכתה לפירושים הרבה. פשט ודרש, רמז וסוד. אחד

אם עד לפרשת וישב עסקנו בעיקר באירועים חוץ פנימיים שאירעו ליעקב, כמו השנים בבית לבן, המפגש עם עשו ומעשה דינה, פרשת וישב מפנה את הזרקור