הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)בפרשת השבוע מתואר מעשה אליעזר עבד אברהם הנשלח לחפש אישה ליצחק. בכל עת הוא חוזר ומזכיר את עובדת היותו עבד אברהם, כך מציג עצמו אליעזר בהגיעו לבית רבקה "ויאמר עבד אברהם אנכי" , וכך בפגישה עם רבקה "ותאמר אל העבד, מי האיש הלזה…ויאמר העבד הוא אדני". המדרש עומד על אריכות הדברים שמקדישה התורה למעשה זה, "ויתן תבן ומספוא לגמלים. אמר ר' אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים…" (בראשית רבה, פרשה ס'). הפער שבין האריכות שבה מתואר מעשה אליעזר עבד אברהם, לעומת הקיצור התכליתי בפרשיות הלכתיות הנוגעות בגופי תורה, מביא את ר' אחא לדרוש, כי התורה מדגישה את ערכם של מעשי האבות כמייצגים דרך של חיים שלמים וכוללים, שכולם מונחים על פי הרצון האלוקי, על כן מרחיבה התורה בפירוט מעשה עבד אברהם ומניחה לנו ללמוד דקדוקי הלכות מייתורי אותיות בפרשיות אחרות.
עבד ובן שונים במהותם. אינו דומה הקשר הנפשי שקיים בין אדון לעבדו, לקשר הנפשי שקיים בין אב לבנו. בעל ה'שפת אמת' מבאר את ההבדל שבין בן לעבד על סמך המדרש המבדיל בין תפילה לבין תורה. למרות שיש בידינו תורה, והיא הקשר החשוב והמשמעותי ביותר עם הקב"ה – בחינת בן. בחינה זו אינה קבועה ומחייבת לימוד רצון והשקעה והיא מתאפיינת בעצמאות שאינה מקבלת מרות. לעומתה התפילה -'השיחה'- היא הקשר הקבוע. ה'עבודה'. התפילה עוסקת בצרכי האדם והחברה, כעבד הזקוק לאדונו לכל צרכיו. מבית מדרש חסידי אחר שמענו את דרשתו של האדמו"ר מחב"ד, מעלת שליחות שאינה תלויה בבחירה – בחינת עבד, היא מחויבות גמורה למלא את צו שולחה. לעומתה "תורתן של בנים", בה יש בחירה ו"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", בנים לא תמיד ממלאים אחר ציפיות ההורים ולא תמיד מחזירים את השליחות למקומה (ליקוטי שיחות חכ"ה עמ' 99 ואילך). כדי להבטיח כלה ראויה להמשיך את תכונות החסד של אברהם ושרה, נשלח עבד למשימת החיפוש.
פסיכואנליזה ופסיכותרפיה נועדו עבור אותם אנשים הלכודים בתוך בעיות נפשיות שחוזרות על עצמן. העברה היא הנטייה של נפש האדם לזהות מצבים חדשים מתוך תבניות של חוויות מוקדמות. בפסיכואנליזה, העברה מתרחשת כאשר המטופל רואה את המטפל כדמות הורית, אתו הוא יכול לחוות מחדש את הקונפליקטים או הטראומות המרכזיים מתקופת הילדות, כאילו קרו בתוך הקשר המקורי של הורה- ילד.
מהו יחס התורה לטיפול פסיכולוגי בילד שעלול להעלות תחושות עוינות על ההורים, בהתחשב בכך שהטיפול עשוי להועיל? התשובה תלויה בשאלה מה כוללות מצוות כיבוד אב ואם ומוראם, האם רק עניינים מעשיים "ת"ר… מורא לא עומד במקומו ולא יושב במקומו וכו, כיבוד, מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא" (קידושין ל"א ע"ב) או גם 'חובת הלבבות'? בשולחן ערוך הובאו להלכה רק הדברים המעשיים (יו"ד תחילת סי' ר"מ), אך מדברי בעל ספר חרדים עולה שקיימת גם חובה ליחס מסוים בלב כלפי ההורים (מצוות התלויות בלב סעי' ל"ה), ונראה שכדעת החרדים סבור אף הספורנו, המסביר את הפסוק "איש אמו ואביו תראו" כך: "להורות שלא יהיה הכיבוד בהם על אופן שיהיה לבו גס בהם אף על פי שיכבדם במאכל ובמשתה ובמלבוש, כמו שהזכירו ז"ל באומרם, יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, אבל יהיה כיבודו להם כמכבד נוראים אצלו למעלתם עליו" (ויקרא י"ט ג'). החיי אדם פסק להלכה כצד זה, שאף בהתייחסות לאב שאין לה ביטוי מעשי אלא בלב, מקיים מצוות כיבוד אב ואם (חיי אדם כלל ס"ו). למעשה הורה הרב שלמה אבינר להתיר טיפול פסיכולוגי, וכל האיסור הוא לבטא את הכעס כלפי ההורים, ואין איסור לעורר תחושות בלבד (עיטורי כוהנים מספר 85 עמ' 8) ואילו לדעת הרב זילברשטיין וכך גם הייתה דעתו של חמיו הרב אלישיב זצ"ל שאסור באופן מוחלט להעלות מחשבות של זלזול בהורים. (חיי שרה תשע"ח)
