
סדום- לא מה שחשבתם
כשהייתי ילד, נהגתי לדמיין את סדום ועמורה כעיירות במערב הפרוע. בעיני רוחי ראיתי איך ברחובות הראשיים של סדום ועמורה רוכב לו השריף הרשע על סוסו

כשהייתי ילד, נהגתי לדמיין את סדום ועמורה כעיירות במערב הפרוע. בעיני רוחי ראיתי איך ברחובות הראשיים של סדום ועמורה רוכב לו השריף הרשע על סוסו

פרשת העקדה, שבמוקדה ניצבת "ההליכה אל המקום", שלפי מסורת חז"ל הוא הר הבית, נקשרת באורח טראגי לניסיון הנפשע לרצוח את יהודה גליק (הקב"ה ישמרהו ויחייהו),
הפרשה מספקת לנו הצצה נדירה אל הפער שבין תחושת האדם ביחס לעצמו, אישיותו וניקיון כפיו לבין נקודת המבט האלוקית האובייקטיבית, החדה והמדויקת, לגביו. המקרה הבולט
טרם האירוע המכונן של העקדה, עוסקת הפרשה באירוע העיר סדום. התורה מביאה את הסיפור מהזווית האישית של אברהם כאוהב חסד וצדק ולכן מאריכה במשא ומתן,
פרשתנו מתארת דו שיח נוקב, שמנהל אברהם עם הקב"ה. אברהם איש החסד עומד ומתפלל על הרשעים מסדום כאשר טענתו המרכזית של אברהם: 'חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת

המתבונן בתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל על פרשתנו מגלה שהוא מעניק לנו זיהוי מילולי של נשותיו של ישמעאל. זאת בהמשך לכתוב המתאר את לקיחתה של

שלושת האנשים שנענו לבקשת אברהם אבינו להתארח אצלו והתכבדו בארוחה דשנה, הודיעו לאברהם: "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (בראשית יח',י'). שרה

פרשת וירא עוסקת במספר נושאים, ביניהם הברית המדינית האיסטרטגית בין אברהם אבינו ואבימלך. בדרך כלל ממעטים לעסוק בה מפאת חשיבות שאר הנושאים. אולם היא חשובה
אמור מעט ועשה הרבה – שורשה של אמרה זו מצוי בפרשת השבוע שלנו. אברהם אבינו אומר מעט ("ואקחה פת לחם") ועושה הרבה ("ויקח בן בקר

דמותו של יעקב מרתקת, מעוררת השראה ומחייבת לימוד. מה לא עבר עליו בחיים? עוד בהיותו ברחם אמו כבר התרוצץ עם אחיו עשו, ומאז יצא לאוויר