כל המאמרים במדור ויקרא

הפועל "הלך" בהטיותיו השונות חוזר שוב ושוב בענייני הברכות והקללות של פרשת "בחוקותי". הפרשה פותחת במילים: "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ”, והשכר ש-ה' מבטיח הוא: "והתהלכתי בתוככם". בקללות

התורה אינה סלחנית לשפיכות דמים. היא מנהלת מאבק נגדו מתחילתה. כבר בפרשת נוח נאמר ״שופך דם האדם – באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהים עשה

פסוקי הפרשה החזירו אותי אל הקורסים הראשונים שלמדתי במסגרת התואר הראשון בפסיכולוגיה ואשר אותם אני מלמדת בשנים האחרונות במוסדות שונים. בין תחומי המחקר המרכזיים בהם

היה זה ניצול השואה הסופר וחתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל, שחזר פעם אחר פעם על המשפט הבא: "ההיפך מאהבה זה לאו דווקא שנאה. ההיפך

הימים שבין פסח לעצרת, אלו ימי זיכרון על מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא. הטרגדיה הייתה גדולה. העולם נחרב והפך לשממה רוחנית.

מהו הפסוק הבסיסי ביותר בתורה? כולנו מכירים את התשובה מתוך הספרא: "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה", (קדושים, פרשה ב, פרק

"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי, ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ג') נוכחותם של האדם, הוריו, בוראו והשבת בפסוק אחד, מרגשת אותי. קריאת הפסוק במשקפיים

מאז שהייתי קטנה חייתי בצל סיפורי השואה. שתי הסבתות שלי היו ניצולות שואה, שתיהן היו מספרות לי על משפחתן, סיפורי גבורה וסיפורי זוועה. הסבתות היו

יחסה של האנושות לזקנה אינו אחיד. יש חברות הרואות בזקנה נכס וברכה, אם מפני ניסיון החיים של הזקן ואם מחמת החכמה שצבר במשך שנות חייו,