להתחתן עם האשה המתאימה

פרשת אמור מופנית אל הכהנים, קבוצה מוגדרת בעלת שיוך משפחתי ומטען גנטי מולד, שהוקדשה לתפקיד ציבורי-לשרת בקודש. הכהנים הם החולייה המקשרת בין האדם לא-ל. בעבודת המקדש הואצלו לכהנים סמכויות ייחודיות.

הפרשה נפתחת בעניינים הקשורים לקדושת הכהן. תכלית האיסורים המוטלים על הכהן קשורה בייעוד ובתכלית המיוחדת של הכהנים. מסביר הרב שמשון רפאל הירש: "ייעודו של השבט הזה הוא 'להכין' לבבנו אל א-להיו, עליו להזכיר לנו בכל עת את הבסיס ואת הכיוון של חיינו לה', משום כך חובה עליו להתרחק מטומאת מת, כך ישמור בליבנו את רעיון הא-ל היחיד, האישי והחופשי – ואת רעיון האישיות החופשית והמוסרית של האדם, ורעיונות אלה יהיו היסוד והבסיס של כל חיינו". מדברי הרש"ר עולה, שתפקיד הכהנים אינו מסתיים רק בעת היותם בקודש אלא פעולתם מחלחלת אל חייהם הפרטיים.

ההתערבות בחייו הפרטיים של הכהן, המופיעה בפרשה, מתחילה בדמותה של האשה אותה יוכל הכהן לשאת לאשה. כהן, בשונה מכל אדם רגיל, אינו יכול לשאת כל אשה ובחירתו מצומצמת יותר. וכך מצווה התורה על הכהנים: "אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לא-להיו". מסביר הספורנו: "כל זרע הכהונה שהוא בעל בעמיו הוא מקודש לא-להיו ואם ישא את אלה הנשים יחלל את כבודו וזרעו שלא יהיה ראוי לאותה הקדושה".

בניסיון להבין מדוע מוגבל הכהן באפשרויות בחירת האשה, מסביר הרש"ר הירש: "הכהן מוזהר גם על זונה, חללה וגרושה; כך יורה לנו, שמוסריות צנועה, התקדשות של כהונה וחיי שלום ורעות הם תנאי היסוד של חיי המשפחה – ושל כל מטרות חיינו; והכהן יזכיר את כל אלה גם מחוץ למקדש – בקרב חיי העם". עוד ממשיך הרש"ר הירש מסביר את עניין המגבלות החלות על כהן בשאלת ההתאמה נישואין ברצון להעלות על נס את ערך חיי המשפחה וקדושתה.

מהציווי המופנה לכהנים והמבקש להגדיר עבורם את זהות בת הזוג, ניתן להרחיב שבחירת בת הזוג צריכה לקחת בחשבון כיצד האדם תופס את עצמו ולאיזה כיוונים הוא מבקש לפנות. ומכאן, אדם המבקש לעצמו לשאת ולתת בעול הציבור ולהקדיש את חייו לשירות הציבורי, והוא מתכנן את חייו באופן שיש בו כדי להגשים את הייעוד הציבורי-שליחותי שנטוע בו, צריך לתת דעתו על כך גם כשהוא בוחר את אשתו.

בספרו של פרופ' דרור יחזקאל, 'איגרת למנהיג יהודי-ציוני ישראלי', כאשר הוא מבקש להשיא המלצה לצוער מנהיגות, הוא דן בחשיבות מציאת בן או בת זוג התואמים לכאורה לחיי מנהיגות. וכך הוא כותב: "חובה עליי להזכיר את החשיבות הקריטית של בחירת בן או בת זוג התואמים לכאורה את חיי המנהיגות שאליהם אתה מכין את עצמך. אני אומר 'לכאורה' שכן אין לראות מראש כיצד זוגיות מתפתחת. גם אין לי משהו מועיל להגיד על ההשלכות המעשיות מהמלצה כללית זו…מנהיגות כשליחות תקטין מאוד את כמות הזמן ותשומת הלב שתוכל להקדיש למשפחה, ומטילה צל גם על איכות הזמן שתקדיש למשפחה, בגלל היותך שקוע במשימות המנהיגות".

אמנם הדברים מורכבים, כפי שמנסח בזהירות גם פרופ' דרור עצמו, יחד עם זאת אין מנוס מהחשיבה על תכנון חיי משפחה, ועל מציאת בת זוג שתהלום את הייעוד ומסלול החיים שאדם מבקש לילך בו, ואין לך כמו הציווי המופנה לכהנים, משרתי הציבור ושלוחיו, כדי שהמבקש לעסוק בצורכי ציבור יתן גם הוא את דעתו עליה.

(אמור תשפ"א)