בתוך הוויז

מה חשוב יותר? הדרך או המטרה?

השגת המטרה או התהליך והציפיה לקראתה?

פרשת אמור כוללת בתוכה את עקרונות לוח השנה היהודי. בין היתר, מופיע בה הציווי על ספירת העומר.

מעניין שספירת העומר מתעסקת בתהליך שעובר עלינו כיהודים, בין חג הפסח, המבטא את חירותנו החומרית-יציאת מצריים, לבין חג השבועות- חג מתן תורה, החירות הרוחנית שלנו. במעגל השנה היהודי יש, בדרך כלל, משמעות לחגים עצמם וכאן, באופן חריג לכאורה, יש דגש מיוחד על הציפיה לקראת המועד.

מכאן עולה מסר חשוב ביותר:

לא רק *התוצאה* חשובה, אלא גם *התהליך*.

דווקא ספירת העומר מלמדת אותנו על חשיבותו של התהליך. אנחנו נכנסים למעין אפליקצית "וייז" פנימית ולומדים כי ההתפתחות הרוחנית שאנו עוברים בין פסח לשבועות חשובה לא פחות מהמשפט: "הגעת ליעד".

הדרך השתנתה והתעדכנה לנו בימי הקורונה שעברנו. למדנו להבחין בין עיקר וטפל ולמדנו אודות הדברים החשובים בחיים.

הדרך השתנתה לנו. היעדים- גם.

נבחן באילו דרכים, באיזה אופן, אנחנו מגיעים ליעדים שלנו.

אולי הגיע הזמן לשנות… את היעד או אפילו את הדרך…

ראוי לחשוב על כך.

הדברים לקוחים מתוך ספרי: "פרשת דרכים", לעילוי נשמתו של רועי מינץ ז"ל, שלזכרו מוקדש הספר. השבוע בדיוק מלאו 5 שנים לפטירתו.

שנזכה לקדש את החיים ולשים לב לדרך.