כל המאמרים במדור ויקרא

פרשת אחרי מות נפתחת בסדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. אחד מרגעי השיא של יום הכיפורים היה אותו הרגע שהכהן הגדול נכנס אל

בשנים הראשונות של הופעת המדיה הממוחשבת בעולמנו, רווחה מאד התופעה של הורדת קבצים 'פיראטית' – קובצי מוזיקה וסרטים, למחשבים פרטיים. באותן שנים נכתבו בירורי הלכה

משבר מגפת הקורונה פוגע בעיקר בזקנים. הם פגיעים יותר מאחרים, וגם אחוז הנפטרים בקבוצה זו גבוה. חלק משמעותי ממדיניות ההגבלות שנקטה הממשלה נועד לשמור על

את השפעות התפשטות נגיף הקורונה במהירות ברחבי העולם עוד מוקדם להעריך. באופן כללי, מגיפות בעבר סייעו לפתח תרחישים בכל הקשור למגפות עתידיות, התנאים להן ובמקרים

פרשת השבוע ונגועי הצרעת, שמראם חשוף לכל, מחזירים אותי אל חדר הטיפולים בו נחשפתי, לא אחת, לכאב ולסלידה עצמית שפתחו מבוגרים ומתבגרים, עקב פגיעה במראם

פרשתנו פותחת באחד מהתופעות המרגשות ורבות העוצמה בהופעת חיים חדשים בעולם: "אישה כי תזריע וילדה זכר, וגו', וביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו', ואם נקבה

פרשות תזריע ומצורע עוסקות במערכת ההולדה ובטומאת הצרעת. התורה מלמדת לא רק על נגעי-גוף אלא גם על נגעי-בגד ואפילו נגעי-בית–תופעות פלאיות, כימיות או פיזיקליות, הקשורות

"אנחנו בריאים ואת חולה – אין לך מקום בינינו", כך אמר למשוררת רחל, שהיתה חברת דגניה, אחד מחברי הקיבוץ. רחל, שחלתה במחלת השחפת, עזבה את

הצרעת המקראית היא תוצר לוואי של התנהגות האדם. במהותה הצרעת המקראית אינה מחלה זיהומית מדבקת אלא היא תוצר לכשל רוחני פנימי. פרשת תזריע – מצורע,

בימים אלה, שבה המגפה ממשיכה להכות בנו בכל עוז, חשים רבים עצמם כ"מצורעים". החולים שבינינו, צריכים להיסגר בביתם או לנדוד בעל כורחם ל"בתי מלון של