יאיר נווה אלוף (מיל.), לשעבר סגן הרמטכ"לבצה״ל מקובל כי הערך העליון המוביל מפקדים וחיילים כאחד הינו הדבקות במשימה. הערך הפיקודי העליון ממפקד חוליה ועד הרמטכ״ הוא הדוגמא האישית , או כפי שאמר השופט גדעון וכתוב באותיות גדולות על קיר מגרש המסדרים בבית הספר לקצינים ״ ממני תראו וכן תעשו״.
מה המקור לערך הדוגמא האישית כערך הפיקודי העליון, כערך המוביל שקיומו מביא לכל שאר הערכים שיתמלאו.
מפקדים רבים ראו את המקור בערכי המלחמה , שהחשוב בהם הוא ״אחרי". יש הטוענים כי זה ערך חדש שצה״ל פיתח. אולם ״אחרי״ במלחמה קשור לעיתים לאומץ לב ולאו דווקא למידות טובות בין אדם לחברו . היו מפקדים נערצים שהובילו צבאות לנצחונות מפוארים אך בינם לדוגמה אישית לא היה כלום ובימי שגרה מנהיגותם הייתה לצנינים.
בשיחותי עם המפקדים שהוצבו לתפקידי סגל בבסיסי הטירונים, טענתי כי המקור האמיתי לערך הדוגמה האישית נמצא כאן בפרשתנו.
״ואהבת לרעך כמוך אני ה׳״. ר׳ עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה.
שתי סוגיות מהותיות יש לברר כאן הראשונה מה היא מהות אהבת הרע , הרי אותו ר׳ עקיבא אומר שחייך קודמים לחיי חברך?? האם באמת אנו נדרשים לאהוב את הזולת כפי שאנו אוהבים את עצמנו?
הסוגיה השניה הינה מה המקור לאותו מוסר, מה המקור לאותו שוויון בין אנשים המוסר הטבעי או מצוות ה׳??
רבים המפרשים שמנסים לצמצם את כוונת הפסוק. הרמב״ן מפרש שהכוונה היא שעלינו לאהוב שגם לשני יהיה טוב כמונו ולפרגן לו לטוב. אולם ר׳ עקיבא רואה את הפסוק באופן מרחיב . לטעמו כבוד האדם והשוויון בין האנשים הוא המסר המרכזי , כולנו שווים ואם נבין זאת הרי שבטוח כי נקיים גם את כל המצוות שבין אדם למקום . לכן זה כלל גדול בתורה. אם נפעל כך הרי ״אני ה׳״ הקב״ה נאמן לשלם את שכרנו.
גם הלל הזקן חשב על כבוד האדם ועל דוגמה אישית . הפוך מר׳ עקיבא הוא הולך על דרך השלילה, ״מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך״ פירוש זה לפסוק הינו כמו של רבי עקיבא -אהוב את חברך כפי שהיית רוצה שיאהב אותך- כמוך. נהוג כלפיו כפי שהיית מצפה שינהג מולך . זו תמצית כבוד האדם וזו תמצית הדוגמה האישית ״ מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך״. אם אתה רוצה שחיילך יהיו עם הכושר הכי טוב תרוץ בראשם, אם אתה רוצה שיסתערו תהיה בראשם, אם אתה רוצה שיהיו חברים אמיתיים אל תהיה גס רוח איתם.
השאלה השניה הינה מה מקור הקוד המוסרי הזה?
כנראה שרבי עקיבא סובר שהמפתח הוא המוסר הטבעי, הבנת השיויון בין בני האדם מביאה ליחסים טובים בין האדם לחברו ומכאן לשאר המצוות שבין אדם למקום ,לכן זה כלל גדול בתורה , זה מביא לשאר התורה.
בן עזאי חולק עליו ואומר כי הפסוק מבראשית ״זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם בדמות אלוהים עשה אותו״ (בראשית ה׳ א׳) זה כלל גדול מזה. קרי זה הכלל החשוב ביותר ולא ואהבת לרעך כמוך. בן עזאי טוען שאין מהות בהבנת כבוד האדם והשויון ביניהם בגין מוסר טבעי. מוסר זה משתנה בהתאם לנסיבות ולאינטרסים. מוסר של חברת שפע שונה ממוסר של ניצולים על אי בודד. המוסר של הנאצים ימ״ש שונה מהמוסר שלנו. אין משמעות למוסר אלא באם הוא חיצוני לאדם ונקבע על ידי הקב״ה. כבוד האדם צריך להשמר כי כולנו בצלם אלוקים ובדמותו , וציווי ה׳ הוא כי נאהב האחד את השני.
כך מפרש בן עזאי גם את הפסוק שלנו. ״ ואהבת לרעך כמוך- אני ה׳״ תאהב את רעך ותפרגן לו כי ה׳ ציווה על כך ולא רק לפי הבנתך כאדם.
מחלוקת זו קיימת כיום גם בקרב מפקדי צהל . מה מביא את צהל להיות הצבא המוסרי ביותר? מה מביא את הדוגמה האישית להיות הערך הפיקודי העליון?
לטעמי מהתורה ומגדעון השופט למדנו את ערך כבוד האדם וכי כדי להוביל חשוב שמה ששנוא עליך לא תעשה לחברך. מהתורה הבנו כי הבסיס ללהיות מוסרי הינו ההבנה כי הוא ניתן לנו על ידי הקב״ה ואין ביכולתנו לכופף אותו בהתאם לנסיבות או בהתאם לאינטרסים. זה המוסר היהודי וזה המוסר של צה״ל.
(קדושים תשעד)
