כל המאמרים במדור ויקרא

אחד הפיוטים שלכאורה יהיה קשה לנו לשיר השנה, הוא הפיוט "דיינו". השנה, כשאנו שרויים בתוך מלחמה, יהיה טבעי שלא נסתפק במועט. האם נוכל לומר  "דיינו"

האירועים שאנו מציינים מדי שנה אינם רק זיכרון היסטורי. "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם". האם יש משמעות אקטואלית מיוחדת לסיפור

בליל הסדר אנו נוהגים לקרוא את "שפוך חמתך". קטע זה נמצא בהגדות החל מהמאה ה- 12. במתכונת המוכרת לנו הקטע כולל ליקוט של ארבעה פסוקים

כבכל שלושת הרגלים, גם בחג הפסח מצווה אדם מישראל על קיום מצוות השמחה. אולי זה מפתיע, אך עיון במקרא מלמד שמצוות השמחה נאמרה במפורש רק

"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" – רבנו הגדול, אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ציטט פסוק זה פעמים רבות מאוד. הוא ראה

יש גורסים בהגדה של פסח "כהא לחמא עניא". מהו ההבדל בין הגרסאות? עונה על כך המגיד מדובנא במשל: "מעשה ברוכל עני, שהיה מחזר בעיירות ותרמילו

כאשר נספר ביציאת מצרים, נזכיר כי היינו עבדים לפרעה ונגלה כיצד הוציא ה' אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה לעבר הארץ המובטחת. יחד עם זאת, מייד

בכל דור ודור חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מעוטף עזה ומקריית שמונה. בכל מקום ומקום חייב כל יהודי לראות את עצמו

אחד מדיני הקורבנות הוא שאסור להקריב בבית המקדש שאור ודבש: "כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לד'" (ויקרא ב, יא). התורה מלמדת