ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)בשבת החולפת (כ"ט אדר) מלאו 120 שנה להולדתו של ויקטור פראנקל ז"ל. באירוע מיוחד, שערך מרכז ויקטור פראנקל ישראל לכבודו, צוטטו רבות מאמרותיו המחכימות והושם דגש על התמודדות ותקווה.
מה נותן לנו כוח להתמודד עם סבל גדול? נשאלה השאלה. על פי פראנקל, מרכיב הרוח הטמון באדם (מרכיב נוסף על הגוף והנפש) הוא המאפשר לנו לקום בבוקר, לאזור כוח ולהחליט לחיות ולהתמודד. וכלשונו: "כוחו הפנימי של האדם עשוי לרומם אותו על פני גורלו החיצוני" ("האדם מחפש משמעות", עמ' 115).
דוד גוטמן, תלמידו ורעו של פראנקל, דימה בספרו "לוגותרפיה למטפל" את הרוח האנושית לארון תרופות בו מצויים כל משאבי האדם שיסייעו לו להתמודד עם תהפוכות חייו ואתגריהם. לדבריו, משאבי הרוח כוללים את ערכיו של אדם, את חתירתו למשמעות בחייו, כוח הרצון שלו, חוש ההומור, היצירה, יכולת החוויה – נוכחות בהווה, האומץ לנקוט עמדה במצב קשה וכושר ההתעלות – חריגה מצורכי העצמי למען האחר.
מתי תתגבר ותתבטא עוצמת הרוח האנושית? פראנקל ציטט רבות את אמירתו של פרידריך ניטשה: "מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך". כשיש לנו סיבה עמוקה, בעלת בסיס מוסרי וערכי וחיבור למצפוננו האישי, הרוח תנחה את פעולותינו ונדע להתמודד עם כמעט כל אתגר.
את ה"למה" אוכל לתרגם לשלוש קטגוריות עיקריות:
- בשביל/בזכות מי – זולת, אדם אהוב
- בשביל מה – הגשמת מטרה אישית
- למען מה – מימוש ערך, רעיון
gus-ruballo, unsplash
הרצון לשמח, להרגיע, לסייע, לפגוש אדם אהוב הוא כוח מניע עצום, שמאפשר לנו לשאת סבל קשה; הרצון להגשים מטרה אישית אליה רק אני מחויב/ת או יכול לבצעה, מדרבן אותנו להתגבר על קשיים ולשרוד; השאיפה לממש ערך ורעיון כמו חירות, גבורה, צדק, אחווה – מאפשרת גם הישרדות אבל גם הקרבה, בהיותה מכוונת לעימות חזיתי עם עוול וסכנה.
בדברי עידוד מרגשים עד דמעות, של פראנקל לחבריו לצריף באושוויץ, הוא ציין שיש משמעות גם לסבל. "יש מי שמשקיף למעלה בשעות קשות" הוא אמר. "ידיד, אישה, אדם חי או מת או אלוהים – ומצפה שלא נאכזב אותו. הוא מקווה למצוא אותנו נושאים את סבלנו בגאון ולא בעליבות, ויודעים (גם) איך למות…" ברגעי ייאוש, נחפש את ה"למה". כשהוא יימצא, נוכל לשאת כמעט כל איך.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
