כל המאמרים במדור ויקרא

מנהג קדום בכל תפוצות ישראל היה בעבר כי ילדי ה'חדר' בבואם ללמוד תורה היו פותחים בלימוד בחומש ויקרא. על כך נאמר במדרש: "מפני מה מתחילין

בנימין סעדון, יועמ"ש עיריית שדרות "אמר רבי אסי מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כוהנים ואין מתחילין בבראשית? אלא שהתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים (ויקרא

לאחר הקמת המשכן, ממתין משה בחוץ ומחכה לאות וקריאה: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל

אחת הפרשיות הראשונות בהגדה, ומן הקדומות שבהן, היא זו שמתחילה במלים: "צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו, שפרעה לא גזר אלא על

ד"ר יעקב חבה, סגן דקאן הפקולטה למשפטים אונ' בר-אילן השבת אנו מתחילים בקריאתו של ספר ויקרא. שתי הפרשות הראשונות עוסקות בתורת הקורבנות. ראשונים ואחרונים דנים

יצחק לקס פרשתנו עת עוסקת היא בקרבן החטאת, מציינת מספר חוטאים בשגגה אשר מביאים קרבן חטאת לכפרה וביניהם הכהן הגדול, העם כולו והנשיא. והנה כאשר

פרשת ויקרא מציגה בפנינו לראשונה את תורת הקרבנות המסודרת, ובניגוד לאלה שמתוארים בשלהי ספר שמות כאן מדובר גם על קרבנות יחיד. בין שאר דיני הקרבנות

בעיני איש העולם המודרני של היום עלולה להיראות עבודת הקורבנות המתוארת באריכות בפרשיות ספר ויקרא כתמוהה ולא מובנת אם לא אף למעלה מזאת. אם היינו

ראשונים רבים ביקשו לתרגם את הקורבנות לשפה רציונאלית. שתי שאלות הטרידו אותם. ראשונה בהן היא השאלה התיאולוגית – כיצד ניתן לדבר על "קורבני לחמי לאישי":