
פיקוח נפש דוחה גזל?
גם להקמת מפעלים של כלל הציבור אין להשתמש בכספים שאינם כשרים במסכת ב"ק (ס' ב') מובא שאסור להציל עצמו אפילו מסכנת נפשות בממון חבירו. על

גם להקמת מפעלים של כלל הציבור אין להשתמש בכספים שאינם כשרים במסכת ב"ק (ס' ב') מובא שאסור להציל עצמו אפילו מסכנת נפשות בממון חבירו. על

"כָּל-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ויקרא ב, יא). המנחות במקדש מבוססות על יבול הארץ, הנזכרים ברשימת

"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (ל"ה) המחזה שבו עומד משה מבחוץ מעורר תהייה ומעט

האם זו יד המקרה? קורונה? האסון במירון? מה ואיך קורה? מה שייך לגורל ומה לבחירה? הרהורים לפרשות השבוע: "בהר-בחוקותי", בצל אירועים מטרידים ומטלטלים: בפרשות

עולם שאין בו אמון בין אדם לאדם הוא עולם רע. אנושות שאין בה פתיחת ידיים והתמסרות-ככה סתם, כעמדה- גוזרת על עצמה כיליון. מטופל לא יוכל

פרשת בהר משרטטת קווי יסוד לחשיבה כלכלית-חברתית. ראשית, נקודת המוצא היא: בני ישראל היו עבדים במצרים. היו חסרי חרות וחסרי רכוש. הם נכנסים לארץ, והארץ

פרשת בהר פותחת במצוות שמיטה. מצווה זו יכולה להתיישב עם תפיסה כלכלית סוציאליסטית. האבן עזרא קובע: "וסוד ימי עולם רמוז במקום הזה". את עניינו של

אחת התופעות המאפיינות את העולם הפוסט מודרני היא חיפוש שורשים בכלל וחיפוש שורשים יהודיים בפרט. אנו עדים למאות אלפי אנשים מסביב לעולם המנסים למצוא רמז

שעות של אסון ומשבר מגלות כוחות ותעצומות נפש גדולים שחבויים בתוכנו, ומציפות לעיני כל ערכי יסוד של שותפות גורל, חסד, נתינה, אחדות וערבות הדדית, ואהבת

בכניסה לבית הקברות לרוב מקדם אותנו שלט שמציין: "משום קדושת המקום נא לבוא בלבוש צנוע". הקשר בין בית קברות לקדושה מעורר אצלי הרבה שאלות.