
איך מעלים גרה
המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. כל יצור חי זקוק

המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. כל יצור חי זקוק

בפרשת השבוע מתואר היום השמיני לחנוכת המשכן, במהלכו אירע אירוע דרמטי- מותם של בני אהרון, נדב ואביהוא (ויקרא י'- א'). האופן שבו מתו " ותצא

השנה נקרא את פרשת שמיני בשבת מברכים של חודש ניסן. הפרשה פותחת ב'חנוכת המשכן' ביום השמיני של ימי המילואים שחל בר"ח ניסן (שמות מ יז.

"לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִי ה'". אדם שומע מותר לקלל? ומדוע המצווה נוסחה בחרש דווקא, הלא ממילא הוא אינו שומע?
שלוש הוראות שבתורה מכוונות למנוע ביזויו של אדם. קיימת האזהרה של "א-לוהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור" (שמות כב, כז) וכן ההוראה "ולא תקלל
בהפטרה שלנו מופיעים שני פסוקים כמעט זהים המתייחסים לארץ ישראל: " … אֶרֶץ אֲשֶׁר-תַּרְתִּי לָהֶם, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, צְבִי הִיא לְכָל-הָאֲרָצוֹת" (פרק כ', פס' ו',

פרשות "אחרי-מות" ו"קדושים" מתחברות ברוב השנים, והקשר ביניהן בולט לעין במצוות העריות. בפרשת "אחרי-מות" מופיעים האיסורים, ואילו בפרשת "קדושים" מופיעים העונשים. ברצוני להציע בזה שקיימת

פרשת קדושים נאמרה ברוב עם מפני שרוב גופי תורה תלויים בה (ויקרא רבא כד,ה). לדברי המדרש, ייחודה של הפרשה הוא לא רק במספר המצוות המנויות

בשלושה מקומות בספר ויקרא מתייחסת התורה לדרך טהרתו של כלי חרס מטומאה או לדרך הכשרו מאיסור. בפרשתנו נאמר, שכאשר מבשלים את קרבן החטאת בכלי חרס

" וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ…" (מלאכי ג', כ'). מהי השמש המובטחת ליראי ה' באחרית הימים? אציע שלושה כוונים: צדקה: א. צדק