
על הדממה
"אין דבר שלם יותר מלב שבור, ואין זועק יותר מן הדממה". משפט זה, שטבע ר' נחמן מברסלב, זכה לפופולאריות רבה בזכות שירה של נעמי שמר.

"אין דבר שלם יותר מלב שבור, ואין זועק יותר מן הדממה". משפט זה, שטבע ר' נחמן מברסלב, זכה לפופולאריות רבה בזכות שירה של נעמי שמר.

"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי

עבודת ד' עלולה להכיל אש זרה – זה החידוש הגדול של פרשת השבוע שלנו. עצם העובדה שמדובר בעבודת הא-לוהים אינה מבטיחה שהיא לא תכלול את

"שווא עבוד א-לוהים" – זו הייתה תחושתם של אנשי בית שני כפי שהיא מתוארת בהפטרת פרשת השבוע, שבת הגדול. לא קשה להבין אותם: הצהרת כורש

בפרשתנו מכונים הן השולחן והן המנורה בכינוי מופלא וחריג – המנורה הטהורה והשולחן הטהור (ויקרא כד, ד-ו). כמה כיווני מחשבה ניתנו בידי הפרשנים בכדי להבהיר

אחד המדרשים המרתקים אודות עידן הגאולה ופעמי משיח מתאר את מפגשו של רבי יהושע בן לוי עם אליהו הנביא. מפגש זה מתרחש בפתח מערת רבי

"וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו" (ויקרא טז',א'). פסוק זה שופך אור על המניעים שהובילו לחטאם של נדב

מעטות הן הפרשות בתורה, שהוכתרו בכותרת של זמן, ובכולן יש לציון המועד משמעות ותוכן. כך בפרשת "בראשית", כך בפרשת "שמיני", וכך בפרשתנו, "אחרי מות". "אחרי

איסור שחוטי חוץ שהוא אחד המוקדים של פרשתנו, מחייב להביא את כל הקורבנות אל פתח אוהל מועד ולא להקריב אותם בחוץ. איסור זה הוא מאתגר

"אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נידתה תטמא. ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כנידתה". (ויקרא יב',א'-ה'). למקרא פסוקים אלה, מתעוררות השאלות הבאות: